רמ"ש 55586-03-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסיקה קודמת בנושא דמי מזונות ומזונות. המבקשת, בת זוג לשעבר, ביקשה הפחתה או ביטול של תשלום המזונות החודשי בסך 2,000 ₪ עבור הילד הקטין מנישואיהם, או לחילופין לחייב את בן זוגה לשעבר בתשלום מזונות זמניים בסך 8,050 ₪ לחודש. בקשתם התבססה על שינוי נסיבות עקב מגפת הקורונה ואי הוודאות הכלכלית שנוצרה בעקבותיה. הם טענו כי לבן זוגם לשעבר יש הכנסה גבוהה יותר וכי מאחר שעבודתו של העצמאי נפגעה במהלך המגפה, המסקנה המתבקשת היא שהאחרון יישא בעלויות האחזקה. עם זאת, השופט קבע כי מאחר שהשפעות המגפה הן זמניות ולא וודאיות, לא ניתן להשתמש בה כהצדקה לשינוי צו קיים של בית המשפט בנוגע למזונות ילדים. עוד ציינה השופטת כי שני הצדדים טענו כי נפגעו כלכלית מהמגפה ולכן לא הוכח שינוי נסיבות. השופט התייחס גם לבקשות קודמות רבות שהגיש המבקש, והדגיש כי ערכאות הערעור בישראל אינן נוטות להתערב בהחלטות הנוגעות למזונות זמניים, וכי בבקשה הנוכחית לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.