ת"א 2584/00

תקציר

התובע הלווה לנתבעים 20,000 דולר אשר הובטחו בהתחייבות נוטריונית חתומה על ידם. את ההלוואה ליווה חברו של התובע, עו"ד כפיר גזי, שבמשרדו קיבלו הנתבעים את הכסף מבלי לפגוש את התובע מעולם. הנתבעים היו אמורים להחזיר את ההלוואה בריבית חודשית של 4%. הם לא עשו כן, מה שהוביל את התובע להגיש תביעה על סכום הקרן בתוספת ריבית. הנתבעים ביקשו כתב הגנה, בטענה כי מעולם לא פגשו את התובע וכי החוב מגיע לעו"ד גזי במקום. הם גם הגישו הודעת צד ג' נגד עו"ד גזי בטענה שהוא ומר ברקול מסוים רימו אותם. עו"ד גזי טען כי רק סייע בהעברת ההלוואה בין התובע לנתבעים. השופט מצא כי גרסת התובע לאירועים אמינה יותר. נקבע כי הנתבעים אכן לוו 20,000 דולר, וכי היו מודעים לתנאי ההחזר. השופטת קיבלה את הטענה כי כספי התובע לא נמסרו לנתבעים במזומן אלא היו אמורים להיות מוחזרים לו על ידי עו"ד גזי מעסקאות קודמות. לפיכך, נדחתה טענת הנתבעים לקיזוז כנגד עו"ד גזי. עוד קבע השופט כי חתימות הנתבעים על ההתחייבות זויפו, והם חתמו עליה לאחר הדפסתה. נמצא כי עו"ד גזי קיבל מהנתבעים 25,000 ₪ כהחזר חלקי של ההלוואה, אך לא העביר אותם לתובע. לסיכום, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובע את הסכום הנתבע בסך 259,584 ₪, בתוספת הוצאות משפט. כמו כן חויבו הנאשמים לשלם לעו"ד גזי 25 אלף שקל, בצירוף ריבית והוצאות משפט. עו"ד גזי חויב לשפות את הנתבעים בסכום שקיבל מהם.