פש"ר 33253-01-10

תקציר

אישה ילידת 1971 ביקשה להכריז על פשיטת רגל בשל חובות המוערכים ב-533,289 ₪. הבקשה אושרה באופן כללי, למרות חששות מסוימים לגבי התנהלותה במהלך ההליך. החייבת התגוררה עם אמה, אחותה ושני אחייניה, אחד מהם נכה. הנושא המרכזי היה אי המצאת מסמכים כספיים של החייבת בנוגע לתביעה שהוגשה בשם אחייניתה שקיבלה טיפול רפואי רשלני. האישה טענה כי לא נענתה משום שחששה ממשפחתה, ובמיוחד מאביה האלים של אחייניתה, והייתה צריכה לפרנס את משפחתה כלכלית. עוד טענה כי הכרזה על פושטת רגל תאפשר מינוי נאמן שיוכל להגן טוב יותר על זכויותיה ולקבל את המידע הנדרש. השופטת פסקה לטובתה והדגישה כי הליכי פשיטת רגל צריכים לשאוף לשיקום החייב. נלקחו בחשבון עבודתה הקשה של האישה, היעדר חובות חדשים ונסיבות חייה הקשות. השופט הגיע למסקנה כי היתרונות שבהכרזה עליה כפושטת רגל עולים על החששות לגבי התנהלותה. ניתן צו להכרזה עליה כפושטת רגל, מינוי נאמן ותשלומים חודשיים של 650 שקל לקופת כינוס הנכסים. כמו כן, נדרשה החייבת למסור לנאמן את פרטי הזיהוי של אחייניתה כדי לאפשר לה לקבל את המידע הדרוש. פסק דין זה ניתן על מנת להגן על החייבת ולסייע לה להתחיל מחדש, בהתחשב בנסיבותיה המיוחדות.