ת"פ 40983-07-10

תקציר

הנאשם הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, סחיטה באיומים וכליאת שווא. ההרשעה התבססה על הודאתו של הנאשם עצמו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון. העבירות בוצעו נגד קשיש שהכיר הנאשם מעבודתו כמטפל באשתו. הנאשמת, יחד עם בן זוגה באותה עת, פיתו את המתלוננת להגיע לדירתה, רימו אותו להתפשט ולאחר מכן סחטו ממנו כספים באמצעות איומים לפרסם את תמונות העירום. התוכנית כולה תוכננה מראש עם החבר שלה. הנאשם אף משך את הכסף מחשבונו של הקורבן באמצעות כרטיס האשראי והקוד הסודי שלו, מה שהוסיף לחומרת העבירה. השופטת הכירה בנסיבות המקלות, לרבות נסיבות חייה הקשות של הנאשמת, היעדר עבר פלילי, שיתוף פעולה עם החקירה והודאתה באשמה, שחסכו זמן שיפוטי. עם זאת, השופט הדגיש את חומרת העבירות, את הצורך בהרתעה כללית ואת האינטרס הציבורי בענישה על מעשים כאלה. השופט הדגיש את המחשבה המוקדמת, ניצול לרעה של האמון וההשפלה שנגרמו לקורבן. בסופו של דבר גזר השופט על הנאשמת 18 חודשי מאסר, מתוכם 9 חודשים לריצוי והיתר על תנאי, בתנאי שלא תבצע אף אחת מהעבירות בהן הורשעה בתוך שלוש שנים מיום שחרורה. כמו כן חויב הנאשם לשלם לקורבן 5,000 שקל כפיצוי בחמישה תשלומים שווים, וביצוע גזר הדין עוכב ב-45 יום. השופט סיכם בהדגישו כי לא ניתן להקל ראש בעבירות מסוג זה, אך גם להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולהותיר מקום לשיקום עתידי.