ת"א 10296-11-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה אזרחית שהגיש משרד עורכי הדין אפיק תורג'מן ושות', המיוצג על ידי עו"ד אפיק, נגד שני נתבעים, בר-אמנה ואורות יש"ע, לתשלום שכר טרחת משפט. התביעה נוגעת ליתרה שלא שולמה וריבית שנצברה בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין התובעת לנתבעים בשנת 2011. הנתבעים טענו כי לתובעת אין זכות לעמוד בנעלי השותפות שהתפרקה, אך השופט פסק לטובת התובעת וקיבל את זכותה לתבוע על סמך הסכם הפשרה והראיות שהוצגו. השופטת דחתה גם את טענות הנתבעים בדבר התיישנות ושיהוי, וקבעה כי פעולתו של התובע נעשתה במועד ולא התאפיינה בחוסר תום לב. המחלוקת המרכזית נגעה לפרשנות הסכם שכר הטרחה, ובפרט לסעיפים המסדירים את תשלום היתרות והריביות שנצברו. השופטת הסכימה עם פרשנותה של התובעת, וקבעה כי היתרה הצבורה אינה מותנית בהצלחת הפרויקט וכי הביטוי "ביטול הפרויקט" מתייחס לסיום מוחלט של הפרויקט, דבר שלא קרה. לפיכך, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 149,541.54 ₪, בצירוף ריבית בשיעור של 18% מתחילת שנת 2018, עת התקבלו כספים מהפרויקט, ועד למועד הגשת התביעה. השופטת הפעילה את שיקול דעתה לקבוע את שיעור הריבית ממועד קבלת הכספים על ידי הנתבעים, ולא ממועד צבירת היתרה. בנוסף, קבעה השופטת כי על הנתבעים להתחלק באחריות לחוב על בסיס ההסכם הפנימי ביניהם, כאשר בר-אמנה תורמת 64% ואורות יש"ע 36%. הסכום הכולל, כולל הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית, חויב שישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות המשפט של התובע בסך 40,000 ₪ ובהוצאות בסך 10,000 ₪.