רע"א 22455-07-23

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא ליתן סעד זמני למשיב. שופט ערכאת הערעור קבע כי אין להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, שכן היא נופלת בגדר שיקול הדעת הרחב הנתון לבית משפט קמא בעניינים הנוגעים לסעד זמני. השופט הדגיש את תפקידה המצומצם של ערכאת הערעור במקרים אלה ואת זמינותו של מנגנון לבחינת הצו בבית המשפט קמא, אם ישתנו הנסיבות. טענת המבקש כי נסיבות חריגות מצדיקות התערבות לא התקבלה, כאשר השופט ציין כי בית משפט קמא שקל את העניין בכובד ראש והפעיל את שיקול דעתו כראוי. יתר על כן, השופטת הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המבקש לא פעל בתום לב וכי הסעד הזמני נדרש כדי למנוע סיכול החוזה בין הצדדים. גם ניסיונו של המבקש להפעיל תניית בוררות נדחה, שכן הוא לא הועלה כראוי בפני בית משפט קמא ועל כן לא היה ראוי שערכאת הערעור תדון בו. ככלל, בקשת רשות הערעור נדחתה, ביצוע החלטת בית משפט קמא לא עוכב, והמבקש חויב בהוצאות המשיב. החלטה זו התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת של הבקשה ושקילת כל הגורמים הרלוונטיים; עם זאת, יש לציין כי פסק הדין אינו מחייב לגופה של התביעה העיקרית.