עת"מ 46767-11-11

תקציר

העותר, שבבעלותו נכס בירושלים, ביקש להצהיר כי הוא זכאי להנחה של 80% בארנונה מכוח תקנות הסדרי משק המדינה (הנחה מארנונה) (להלן: "התקנות"). העותר סובל מנכות לצמיתות ומקבל קצבת נפגעי עבודה, וקיבל בעבר הנחה של 80% במס שהופחתה ל-40% משנת 2008 ואילך. בעתירה נטען כי הם עמדו בתנאים להנחה של 80% שכן הם זכאים לקבל קצבה חודשית מלאה לפי חוק הביטוח הלאומי. העירייה המשיבה טענה כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי מיותר וכי העותרת אינה זכאית להנחה הגבוהה יותר במס מאחר שלא קיבלה את הפנסיה הרלוונטית. בסופו של דבר, בית הדין מצא כי סביר שהמשיב יגיע למסקנה כי העותר, לאחר שבחר לקבל קצבת נפגעי עבודה, זכאי להנחה של 40% בלבד במס. משכך, העתירה נדחתה. ההחלטה לא נחשבה בלתי צודקת או בלתי סבירה יתר על המידה, ובית המשפט הדגיש כי אין להסתפק בהחלפת שיקול דעתו שלו בשיקול דעתה של הרשות. פסק הדין ציין גם את השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה, אם כי הדבר לא נלקח בחשבון בהחלטה עצמה.