ת"א 31777-07-12

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בין שני צדדים המצוי ב"מלחמת הסברה", שבמסגרתה פרסם כל צד באתר האינטרנט שלו מידע מכפיש על האחר. התובעים, שטענו כי הם מיסטיקנים ומרפאים, טענו כי פרסומי הנתבעים היו שקריים ופגעו בשמם הטוב ובעסקיהם, וביקשו פיצויים. מנגד, הנתבעים הכחישו את הטענות והצדיקו את פרסומיהם כאמת ולטובת הציבור, שנועדו להזהיר אנשים מפני פנייה לתובעים לקבלת ייעוץ רפואי. השאלה המרכזית הייתה האם פרסומי הנתבעים מהווים לשון הרע או מוגנים מכוח חוק איסור לשון הרע. בית המשפט מצא כי הפרסומים המדוברים אכן עלולים להשפיל או לבזות את התובעים בעיני הציבור ובכך מהווים לשון הרע כהגדרתה בחוק. עם זאת, נקבע גם כי פרסומי הנתבעים נופלים תחת הגנת האמת בפרסום, שכן הם משרתים את האינטרס הציבורי. העדויות והראיות שהוצגו לא שכנעו את בית המשפט באמיתות דברי הנאשמים. עם זאת, אופיים הסנסציוני של הפרסומים והעניין הציבורי בהם גבר על הנזק שנגרם לתובעים. זאת ועוד, טענות התובעים לפי חוק עוולות מסחריות, בטענה כי הנתבעים התערבו באופן בלתי הוגן בעסקיהם, נדחו בשל היעדר ראיות המוכיחות כי מי מהצדדים אכן היה "עוסק" כהגדרתו בחוק. התובעים גם האשימו את הנתבעים בהפרת זכויות יוצרים בכך שעשו שימוש בטקסטים ובתמונות שלהם ללא רשות, אך גם טענה זו נדחתה מחוסר ראיות מספיקות. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנתבעים, דחה את טענות התובעים והגיע למסקנה כי דרישתם לפיצוי אינה מוצדקת, במיוחד בהתחשב בפרסומים המכפישים שלהם עצמם נגד הנתבעים. פסק הדין הדגיש את היבט האינטרס הציבורי בתיק ואת הצורך בשקיפות בתחום המיסטיקה והקבלה, דחה את התביעה ולא הורה על הוצאות.