תפ"ח 37855-08-11

תקציר

הנאשם, יליד 1969, הואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, בגין דקירתו למוות של הרב אלעזר אבוחצירא בבאר שבע ב-28 ביולי 2011. כתב האישום מפרט את נסיבות האירוע, לפיהן הנאשם, חסיד של המנוח במשך שנים רבות, לא היה שבע רצון מהמלצת הרב להמשיך לחיות עם אשתו, אותה חשד בבגידה, ולכן החליט לרצוח אותו. ביום האירוע נטל הנאשם סכין גדולה מחדרו של בנו, החביא אותה במכנסיו ונסע לביתו של הרב, שם דקר אותו בחזהו וגרם למותו. ההגנה לא חלקה על נסיבות האירוע, אך טענה כי הנאשם לא התכוון להרוג את הרב, וכי יש לסווג את המעשה כהריגה. לחילופין, טענה ההגנה כי יש לזכות את הנאשם מעבירת רצח מחמת אי שפיות, או להטיל עונש מופחת, לפי סעיף 300א לחוק העונשין, שכן מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע המעשה היה לקוי. עיקר הדיון בפני בית המשפט נסב סביב מצבו הנפשי של הנאשם בעת האירוע. ההגנה טענה כי הנאשם סבל מהפרעה נפשית שפגעה במבחן המציאות ובכושר השיפוט שלו, וכי קיים קשר סיבתי בין ההפרעה הנפשית לבין ביצוע המעשה. התביעה טענה כי הנאשם אחראי למעשיו. בית המשפט קבע כי הנאשם סבל במשך שנים רבות מהפרעה הזויה הקשורה למחשבות שווא של קנאה כלפי אשתו, אך הפרעה זו לא פגעה במידה משמעותית במבחן המציאות או בשיקול הדעת של הנאשם. עוד נקבע כי מצבו הנפשי של הנאשם לא התפתח להזיות פרנואידיות כלפי הרב המנוח או למחשבות שווא על גדולה, וכי הנאשם הבין את פסול המעשה ויכול היה להימנע מביצועו. עוד קבע בית המשפט כי הנאשם התכוון להרוג את המנוח, וכי נסיבות האירוע מצביעות על כך שמעשיו של הנאשם תוכננו מראש, וכי הנאשם השתמש בסכין גדולה, ביודעו את הפוטנציאל הקטלני שלה, כדי להרוג את הרב. לבסוף, קבע בית המשפט כי מצבו הנפשי של הנאשם אינו מצדיק הטלת עונש מופחת, ועל כן הרשיע את הנאשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.