ע"א 1981/03

תקציר

הערעור, שהוגש ביום 27.2.03, מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 13.1.2003 בה"פ 1517/95. המשיב טוען, כי הערעור הוגש בטרם עת, שכן פסק הדין ניתן ביום 28.7.02, וכי ההחלטה מינואר הייתה החלטה שונה בלבד. עם זאת, המבחן המבדיל בין פסק דין להחלטה אחרת הוא האם הדיון הסתיים, ובמקרה זה ההחלטה מיולי 2002 לא הייתה סופית. ההתדיינות בין המערער למשיב הייתה מורכבת, וכללה שאלות ומחלוקות שונות, לרבות גובה החוב שחב המשיב למערערת. ההחלטה מיולי היוותה שלב חשוב בקביעת סכום זה, אך לא פירטה אותו ולא יישבה את כל המחלוקות הקשורות לקביעה. יתר על כן, זו לא הייתה ההחלטה הסופית, שכן החלטות אחרות המבהירות ומשנות קודמות ניתנו מאוחר יותר. ההחלטה הסופית, שקבעה את גובה החוב, ניתנה ביום 13.1.2003, ומשכך הוגש הערעור במועד. לחילופין, גם אם ההחלטה מיולי נחשבה לפסק דין חלקי, העמימות סביב מעמדה הפרוצדורלי של ההתדיינות מצדיקה את הארכת המועד לערעור. חלק מהעניינים שהוכרעו בהחלטות בינואר כלל לא נדונו ביולי, ושני הצדדים חולקים את האשמה לאי ההבנה לגבי מהות ההחלטה ביולי. לפיכך, הבקשה לדחיית הערעור נדחית, והליכי הערעור והערעור שכנגד יימשכו.