בג"צ 6111/94

תקציר

בג"ץ פסק בעתירה נגד סירובם של המועצה הדתית ורב העיר לקיים טקס נישואין במקום ללא תעודת כשרות. בית המשפט הכיר בזכותם של בני הזוג להינשא בכל מקום שיחפצו, אך גם הכיר בסמכותם של המועצה הדתית ורב העיר לקבוע את מקום הטקס. נקבע כי הסירוב לקיים את הטקס במקום שאינו כשר הוא סביר, שכן הוא יפגע ברחשי ליבם של הרבנים ויפגע בכבודו של הטקס הדתי. יתר על כן, לבני הזוג היו אלטרנטיבות רבות לטקס והם יכלו להפריד בין הטקס הדתי למסיבת החתונה. עוד מצא בית המשפט כי עמדת המשיבים עקבית וסבירה, שכן הם הסתמכו על חוות הדעת ההלכתית של הרבנות הראשית האוסרת על קיום טקסי חתונה במקומות שאינם כשרים. בנוסף, טענת האפליה נדחתה, שכן מצבם של הקיבוצים, בהם מתקיימות חתונות לעתים קרובות, היה שונה מזה של מקומות מסחריים. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי אמנם יש לו סמכות להכריע בעניינים הלכתיים, אך בדרך כלל הוא יימנע מכך, ובמקרה זה אין צורך להכריע במחלוקת ההלכתית. העתירה נדחתה, ובני הזוג חויבו לשלם הוצאות למשיבים.