ע"פ 116/87

תקציר

המערער, סוהר בכלא רמלה, הורשע בבית המשפט המחוזי בקבלת שוחד מאסיר, אספקת מצרכים שונים וקשירת קשר עמו להברחת חשיש לבית הסוהר. ההרשעה נשענה בעיקר על דברי האסיר בחקירתו במשטרה. עם זאת, האסיר חזר בו מדבריו במשפט. בית המשפט קיבל את האמירות כראיה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, שהובילה לערעור. בית המשפט העליון קבע כי התקיימו דרישות סעיף 10א וההצהרות קבילות. עוד קבע בית המשפט כי הדברים טעונים חיזוק משמעותי בשל מעמדו של העד כשותף להכחשתו. חיזוק נמצא בהודאתו של הסוהר בהעברת מצרכים לאסיר אחר ובמצוקתו הכספית, שתמכה בטענת האסיר כי שוחד את הסוהר. הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל. השופט י' בך נתן את פסק הדין, כאשר המשנה לנשיא מ' בן-פורת והשופט מ' בייסקי הסכימו עמו.