עש"א 64240-11-17

תקציר

התיק סובב סביב ערעור של נושה על החלטת תביעת חוב, שנמסרה לנושה ביום 19.10.2017. על פי תנאי הסדר הנושים שאושר על ידי בית המשפט, לנושה היו 30 יום מיום הגשת ההחלטה לערער, אך הנושה טען כי יש לראות בערעורו תקף שכן הוגש ביום 16.11.2017 – המועד בו קיבל מבית המשפט שובר לאגרת הערעור. עוד טען הנושה כי מגבלת 45 הימים לפי תקנות פשיטת הרגל צריכה לחול במקרה זה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הערעור הוגש ביום 28.11.2017, מעבר למגבלת 30 הימים שנקבעה בהסדר הנושים. בית המשפט דחה גם את טענתו השנייה של הנושה, בקובעו כי לנושים יש חופש להסכים על תנאים מהותיים, לרבות פרוצדורליים, בהסדר. זאת ועוד, נדחתה גם טענת הנושים כי לא היה מודע לתנאי הסדר הנושים, שכן האסיפות פורסמו כדין וההחלטה בתביעת החוב ציינה את חלון הערעור בן 30 הימים. בית המשפט הדגיש את אופיים הקולקטיבי של הסדרי פירעון החובות ואת עקרון השוויון בין הנושים, וחייב עמידה בתנאים המוסכמים. מאחר שהנושה לא הגיש בקשה להארכה ולא סיפק נימוקים לדחיית הערעור, ובהתחשב בטענות הנאמנים ובחוסר ההצדקה בערעור, פסק בית המשפט לטובת הנאמנים. הערעור נדחה, והנושה חויב לשאת בהוצאות שני הנאמנים, בסך 10,000 שקל כל אחד.