רע"א 3807/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור, שעניינה תביעה לגמלה רטרואקטיבית לפי סעיף 18 לחוק הנכות. בית המשפט מקבל את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר ביטל את החלטת ועדת הערר להעניק הטבות רטרואקטיביות למבקש. לדברי השופט, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שתצדיק מתן רשות ערעור, שכן היא מוגבלת למקרה הספציפי של הצדדים המעורבים. בנוסף, לגופו של עניין אין כדי להצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. סעיף 18 לחוק הנכות מפרט את התנאים לקבלת הקצבאות, הכוללים מגבלת זמן של שנה להגשת תביעות לאחר השחרור מהשירות הצבאי. המבקש, שסבל מבעיות נפשיות, ביקש הטבות רטרואקטיביות מעבר לחלון זה של שנה. בעוד שסעיף 18(ו) לחוק קובע חריג לנפגעי נפש או לקויי נפש, הוא דורש כי התביעה תוגש בתוך שנה מיום מינוי האפוטרופוס. מטרת סעיף זה היא לסייע למי שבשל מחלת נפש לא היה מסוגל לנהל את ענייניו ובכך עיכב את תביעתו. השופט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי תביעת המבקש אינה עומדת באמות המידה הקבועות בסעיף 18(ו). השופטת מדגישה את הצורך לפרש את דרישות הסעיף בקפדנות, ועל סמך ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר קובעת כי מצבו של המבקש אינו נופל בגדר החריג. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.