ע"פ 10577/02

תקציר

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, התמקדו ההליכים בשני מערערים שהיו מעורבים בעבירה חמורה שהתרחשה ביום 25.7.2000. המערער מס' 1 הורשע, בין היתר, ברצח, ונידון למאסר עולם בגין הרצח, ועוד 27 חודשים בגין עבירות נלוות. ההרשעה התבססה במידה רבה על ראיות נסיבתיות, שהובילו את בית המשפט למסקנה מעבר לכל ספק סביר כי המערער מס' 1 השתתף ברצח. ראיות אלה כללו את הימצאות דמו של המערער מס' 1 בזירת הפשע ועל חפציו של הקורבן, וכן את התנהגותו החשודה לאחר הרצח, כגון זיוף אליבי וניסיון לנהל משא ומתן לעסקת טיעון. המערער מס' 2 זוכה מאשמת רצח אך הורשע בעבירות של זיוף והשמדת ראיות, ונגזרו עליו 50 חודשי מאסר. השופטים שקלו את חומרת הסיוע לשיבוש הליכי משפט בתיק רצח. המערער מס' 1 ערער על הרשעתו ברצח, העלה את האפשרות למעורבות צד שלישי והטיל ספק בפרשנות הראיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות הנסיבתיות שנאספו, כאשר נשקלו במצטבר, תמכו בהרשעה. המערער מס' 2 ערער על חומרת עונשו, וטען כי מעשיו אינם מצדיקים מעצר כה ממושך. עם זאת, בית המשפט קבע כי שיבוש הליכי משפט בתיק רצח מצדיק את העונש. כתוצאה מכך, שני הערעורים נדחו, תוך שמירה על ההרשעות וגזרי הדין המקוריים.