ע"פ 37296/10

תקציר

המערער הורשע בהסעת שני אסירים שלא כדין ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, לצד שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ₪ וחילוט רכבו. הערעור מערער הן על גזר הדין והן על גזר הדין. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את הראיות והטענות, אינה מוצאת עילה להתערב בהערכות המהימנות והממצאים העובדתיים של בית משפט קמא. נפסק כי בית משפט קמא העדיף באופן סביר את עדותם של השוטרים על פני עדותם של המערער ועדיו. בית המשפט גם אינו מוצא כל הצדקה לטענות המערער בדבר הסתירות הנטענות בעדויות השוטרים, אי חקירת אחיו של המערער והחריג מממצאי בית המשפט הפרוצדורלי. באשר לעונש, קובע בית המשפט כי נסיבותיו האישיות הקשות של המערער אינן מצדיקות הארכת מאסר על תנאי או ויתור על חילוט הרכב. בית המשפט מדגיש את הצורך בהחמרת הענישה בעבירות מסוג זה ומציין כי זוהי הרשעתו השלישית של המערער בהסעת אסירים. עונש המאסר בפועל של שמונה חודשים, יחד עם המאסר על תנאי שנגזר עליו בעבר, נשמר. כמו כן, בית המשפט מוצא את חילוט הרכב ראוי בהתחשב בנסיבות העבירה. הערעור נדחה במלואו, והמערער נדרש לרצות את תקופת המאסר שהוטלה.