רע"א 68948-06-21

תקציר

זהו סיכום פסק דין במקרה של סכסוך כספי בין שני שותפים עסקיים. המשיב מס' 1 (ר1), איש עסקים ורואה חשבון בתחום הנדל"ן, תבע את המבקשים, מס' 1 (א1) ומס' 2 (א2), בגין אי תשלום סכום כסף על פי הסכם מכר מניות שנחתם בין הצדדים. לטענת R1, A2 הפר את ההסכם והיה חייב לו 1,128,000 ₪, ואילו A1 היה חייב כערב של A2. R1 ביקשה עיקול זמני של נכסי המבקשים עד לשווי התביעה. בית משפט קמא נעתר לבקשתו של R1 אך A1 ו-A2 הגישו בקשה לבטל את ההחלטה. עיקר טענותיהם של א1 ו-א2 היו כי בקשתו של ר1 לא נתמכה בראיות, כי חל שיהוי מופרז בהגשת הבקשה וכי ר1 פעל בחוסר תום לב. עוד טענו כי ל-A2 לא היו נכסים על שמו וכי לחברה - A1 - היו מספיק נכסים כדי לכסות את התביעה. לפיכך, לא היה צורך בצו העיקול ויש לבטלו. בית המשפט דחה את מרבית טענות המבקשים. נמצא כי ר1 סיפק ראיות מספיקות לכאורה לתמיכה בטענתו וכי לא חל שיהוי מיותר בהגשת הבקשה. למרות של-א2 לא היו נכסים על שמו, ולחברה היו מספיק נכסים, בית המשפט קיבל את טענתו של א2 כי ל-א2 חובות מהותיים לאנשים פרטיים ולכן צו העיקול נחוץ כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין. עם זאת, בית המשפט ביטל את צו העיקול נגד א2, שכן לא שוכנע כי היא תקשה על ביצוע פסק הדין. עוד קבע בית המשפט כי המבקשים לא הוכיחו שייגרם להם נזק בלתי הפיך אם הצו לא יבוטל, ואילו לר' 1 ייגרם נזק אם הבקשה תידחה. בסופו של דבר, קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענות המבקשים והפחית את סכום צו העיקול הזמני ל-1,128,000 שקל, תוך ביטול היתרה. בקשת רשות הערעור התקבלה באופן חלקי, והם חויבו שלא לשלם הוצאות נוספות.