ת"א 6043/01

תקציר

התובע, חקלאי שהתגורר במושב משמר איילון, תבע שני נתבעים לאחר שנפגע באירוע שהתרחש בשטחו. ביום האירוע, שהתרחש בחודש נובמבר 1998, נפל התובע לתעלה שנחפרה על ידי הנתבעים בסמוך לביתו במסגרת עבודות ביוב. כתוצאה מהנפילה נגרמה רגל שבורה. השופט מצא כי העבודות בוצעו בתוך חצר ביתו של התובע, בתיאום עמו, וכי הוא היה מודע היטב להימצאות התעלה ולמיקומה. עוד קבעה השופטת כי פציעתו של התובע אירעה כתוצאה מכך שבחר ללכת על ערימת חול שהותירו הנתבעים בסמוך לתעלה, והחליק לתעלה. על אף שעל הנתבעים הייתה חובה לנהוג כ"אדם סביר ושקול" בנסיבות העניין, ואולי היה עליהם להציב תמרורי אזהרה, חובה זו לא הופרה משום שהתובע היה מודע לסכנה. יתר על כן, גם אם הייתה הפרה, השופט מצא כי אין קשר סיבתי בין הפרה זו לבין נזקו של התובע. השופטת ייחסה את האירוע לאשמתו התורמת של התובע עצמו, שבנסיבות העניין הגיעה לכדי אחוז גבוה של אשמה. בהינתן ידיעתו הברורה של התובע על הסכנה, אלמלא בחר ללכת קרוב כל כך לתעלה, ניתן היה למנוע את האירוע. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה. עם זאת, השופט העריך את נזקו של התובע, למקרה שיימצא כי פסק דינו היה שגוי. השופטת פסקה לתובע 60,000 ₪ כפיצוי על נזק לא ממוני, 25,000 ₪ עבור סיוע בשכר בעבר ובעתיד, 10,000 ₪ עבור הגדלת הוצאות ניידות ו-5,000 ₪ עבור הוצאות שונות אחרות. מסכום כולל זה ינוכו 90% שישקפו את אשמתו התורמת של התובע. כך, התובע היה זכאי לפיצוי בסך 10,000 ₪. עם זאת, לאור פסק הדין, חויבה התובעת לפצות את הנתבעים בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 ₪ כולל מע"מ.