ע"א 9296/03

תקציר

הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה במקרה זה, ובכך חיזקה את העיקרון לפיו יש לבצע פסק דין מיד עם מתן פסק הדין, אלא אם כן הוצגו בפני ערכאת הערעור נימוקים משכנעים המצדיקים שיהוי כזה. הערעור עצמו אינו מונע מטבעו מהצד המכריע לקצור את פירותיו של פסק הדין, כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט הדגיש כי על מנת להצליח לעכב את הביצוע, על המבקש להוכיח סיכוי גבוה להצלחת הערעור, את הקושי לחזור למצב המקורי אם ההוצאה לפועל תתקדם, ואת הפוטנציאל לנזק בלתי הפיך למבקש. בעניינים כספיים, ובמיוחד בהוצאות משפטיות, מתווסף חוסר רצון לעכב את הביצוע, דבר המדגיש את עמדת בית המשפט כנגד ערעורים המתמקדים בהוצאות בלבד, שכן פסיקה קודמת מלמדת כי בדרך כלל אין בכך עילה מספקת לערעור. בית המשפט המחוזי נימק את פסיקת הוצאותיו, תוך שהוא מדגיש ליקויים בהנהלת החשבונות של המשיב כנימוק למרות שפסק בעיקר לטובת המבקש. טענת המבקש בדבר הנזק הצפוי מאי ביצוע באיחור לא נתמכה דיה. אינדיקציות עדכניות ליכולתו הכלכלית של המשיב, לרבות פיקדון משמעותי ובעלות בקרקע, הפחיתו את החששות לפירעון אם הערעור יתקבל. לפיכך נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, תוך ביטול צו הביניים לעיכוב ביצוע שנקבע בשנת 2001.