ע"פ 5010/17

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לאירוע ירי שהתרחש בירושלים, בו נורה הפצוע, אוראל, בגבו. אין מחלוקת על התרחשות האירוע, אך זהותו של היורה נחקרה, והמשיב טען כי מדובר במערער. בית משפט קמא מצא די ראיות כדי להסיק מעבר לספק סביר כי המערער הוא היורה, והערעור מערער על החלטה זו. פסק דינו של השופט עופר גרוסקופף, שהתקבלה פה אחד, מפרט את הראיות שנבחנו ואת הנימוקים לדחיית הערעור. גרוסקופף מדגיש את הכחשת המערער את הירי ואת קיומן של שתי סצנות לכאורה, שבית המשפט לא מצא אותן אמינות בשל היעדר פרטים תומכים וסתירות בעדויות. פסק הדין מתייחס גם לכיוון הירי ולטענות המערער באשר לעדויות עדי הראייה, איכוני הטלפון והמניע, ובסופו של דבר מוצא אותן בלתי משכנעות. הראיות הישירות והנסיבתיות, לרבות עדותו של אדם שנכח בזירה וגילוי המפתחות של המערער בזירת הפשע, הביאו את בית המשפט למסקנה כי המערער הוא היורה. זאת ועוד, השופט מציין את חוסר הקוהרנטיות וחוסר המהימנות בגרסתו של המערער לאירועים ומדגיש כי הצטברות הראיות מוכיחה די הצורך את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר. הערעור על פסק הדין, שמצא את המערער אשם בגרימת חבלה חמורה בנשק בלתי חוקי, נדחה. גם העונש שהטיל בית המשפט המחוזי מתקיים, שכן הוא מצוי במתחם המקובל ומתחשב במכלול הנסיבות הרלוונטיות. השופט גרוסקופף, יחד עם השופטים א' פוגלמן וי' וילנר, דוחים פה אחד את הערעור ומאשרים את הכרעת הדין וגזר הדין.