ת"א 1082/96

תקציר

התובעת, תדיראן מוצרי צריכה, מייצרת ומוכרת מוצרי צריכה ומפיצה אותם באמצעות קמעונאים. טענת התובעת מתייחסת לאופן חישוב מס הקניה על מוצרים אלה. לטענת התובעת, יש לחשב את המס על בסיס מחיר המוצרים בניכוי הנחות שניתנו לקמעונאים, גם אם הנחות אלה ניתנות רטרואקטיבית. מנגד, הנתבעת טוענת כי יש להטיל את המס על המחיר הסיטונאי בעת המסירה לקונה, מבלי לקחת בחשבון הנחות עתידיות. נקודת המחלוקת העיקרית היא פרשנותם של סעיפים 4(א) ו-5(א) לחוק מס קניה (טובין ושירותים). התובעת טוענת כי יש לפרש את החוק כמתכוון למחיר שישולם בעת המס, ואילו הנתבעת טוענת כי יש להטיל את המס על המחיר הסיטונאי בעת המסירה. בית המשפט מצדד בנאשם וקובע כי החוק ברור וחד משמעי בעניין זה. לדברי בית המשפט, סעיף 4(א) קובע כי המחיר הסיטונאי הוא המחיר שיש לשלם בעת המכירה, וסעיף 5(א) קובע את מועד המס כמועד המסירה. לכן, יש לקבוע את המחיר הסיטונאי במועד האספקה ולא להתאימו רטרואקטיבית. בית המשפט מפנה גם לסעיף 132(ה) לפקודת המכס, התומך בעמדת הנתבעת כי אין להתחשב בהנחות שניתנו לאחר מימוש הטובין בקביעת שווי המס. בנוסף, בית המשפט קובע כי ההנחות המדוברות הן הנחות עתידיות המותנות בכך שהקמעונאים יעמדו בתנאים מסוימים. גם טענת התובעים כי זכויותיהם הבסיסיות ייפגעו אם יוטלו מיסים כפי שטוענת הנתבעת נדחית, שכן בית המשפט קובע כי החוקים הקיימים ופרשנותם אינם פוגעים בזכויות יסוד כלשהן. אשר על כן, נדחית תביעת התובעת להחזר מיסים ששולמו בשנים 1993-1995 בסך 17,624,106 ₪. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 20,000 ₪.