דב"ע נז/37 - 0

תקציר

השופטת ורדה וירט-ליבנה נתנה את פסק הדין ודחתה את הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת. האחרון דחה בעבר את טענתו של אוחנה חיים להכיר באוטם שריר הלב שלו ב-26 באפריל 1995 כתאונת עבודה. בית הדין האזורי לעבודה מצא כי תיאורו של המערער את האירועים שקדמו לאוטמו מכיל סתירות. באופן ספציפי, בית המשפט הצביע על סתירות בין תצהירו של חיים לבין הדברים שמסר לחוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי. בתצהירו תיאר חיים מאמץ חריג של הרמת משא כבד ממש לפני האוטם, שנעדר מהודעותיו לחוקר. בית המשפט העדיף את הגרסה השנייה, ומצא אותה עקבית יותר עם הראיות. משכך, הגיע למסקנה כי עבודתו של חיים לא הייתה כרוכה במאמץ פיזי חריג שיכול היה לגרום לאוטם. נוכח קביעות עובדתיות אלה, קבע השופט כי אין מקום להתערב בפסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, ולפיכך דחה את הערעור. החלטה זו התקבלה בהיעדר שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.