עפ"ג 64502-06-24

תקציר

בעניינו של ענאן סלאמה, המערער, ניתן פסק הדין על ידי הרכב השופטים, כבוד השופט ח' ליפשיץ, כבוד השופט ח' ציגלר וכבוד השופט ח' מנדלבום, בערעור על חומרת העונש שהוטל במקור על ידי בית משפט קמא בראשות סגן הנשיא, השופט יוסי טורס. סלאמה, יליד 1989 ותושב כאוכב אל-היג'א, הורשע בהעסקת שוהה בלתי חוקי במאפייה שלו בין התאריכים 14 בינואר 2024 עד 9 באפריל 2024. הוא הודה באשמה במסגרת כתב אישום מתוקן, שהוביל לעונש שכלל 10 חודשי מאסר בפועל (בניכוי 6 ימים שכבר ריצו במעצר), מאסר על תנאי נוסף וקנס של 5,000 שקל. תקופת ההעסקה פוצלה לשתי פעימות: הראשונה מ-14 בינואר עד 8 באפריל 2024, לפי חוק הכניסה לישראל, הצדיקה עונש אפשרי של 4 שנות מאסר; והשני מ-8 באפריל עד 9 באפריל 2024, היה כפוף לאותו עונש מקסימלי על פי חוק שתוקן לאחרונה. פרקליטו של סלאמה הציג שלושה טיעונים עיקריים: רף הענישה במקרים דומים היה בדרך כלל פחות חמור; כל עלייה בחומרה צריכה להיות הדרגתית כדי לאפשר הסתגלות ציבורית; ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של סלאמה – היעדר עבר פלילי, קבלת אחריות וההשפעה השלילית שתהיה לעונש מאסר עליו ועל משפחתו – הייתה הצדקה לגישה מקלה יותר. עם זאת, בית המשפט לערעורים אישר את החלטת בית משפט קמא, והדגיש כי העונש הולם בשל משך ההעסקה הבלתי חוקית, החששות הביטחוניים המוגברים בעקבות פרוץ מלחמת חרב הברזל, והצורך באפקט מרתיע הן על המערער והן על אחרים העשויים לשקול פעולות דומות. בית המשפט ציין גם כי הם מכירים בנתוניו האישיים של סלאמה, שתרמו להקלה בעונשו, והדגישו את החשיבות של שיפורים מדודים במדיניות הענישה לאחר המלחמה. בסופו של דבר נדחה הערעור, וסלאמה נצטווה להתייצב בבית מעצר קישון כדי להתחיל לרצות את עונשו. פסק הדין תועד רשמית ב-15 ביולי 2024, ומשקף את יישור הקו של ערכאת הערעור עם עמדות משפטיות וחברתיות-פוליטיות מחמירות יותר לאחר תיקוני חקיקה להעסקת שוהים בלתי חוקיים.