ע"א 2285/09

תקציר

הערעור מתייחס לסיווגן של מספר מכונות גיהוץ מיובאות לפי צו תעריף המכס, התשמ"ח-1988, ולשיעור המס החל עליהן. המערערת ייבאה את המכונות מיפן וטענה כי יש לסווגן תחת תת-פרט 84.51.3010, הפטור ממס, כמכונות מיוחדות לתהליך הייצור בתעשיית הטקסטיל. המשיב, לעומת זאת, טען כי המכונות אינן ייחודיות לתעשיית הטקסטיל אלא משמשות גם בענף הכביסה ולכן יש לסווגן תחת תת-פרט 84.51.3090, המטיל שיעור מס של 8%. בית משפט קמא קיבל את עמדת המשיב. בערעור טענה המערערת, בין היתר, כי המכונות אכן עומדות בדרישות תת-פרט 84.51.3010, ולחילופין כי גם אם נוצר ליקוי מס, יש לעמוד בדרישות סעיף 3 לחוק מסים עקיפים ולוותר על החסר. עוד טען המערער כי התנהלותו של המשיב לא הייתה ראויה וכי על בית המשפט להתערב. בית המשפט קבע, כי המערערת לא הצליחה להוכיח כי המכונות אכן משמשות בתעשיית הטקסטיל וכי הן מכונות מיוחדות לתהליך הייצור בה. בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו מתייחסות לתקופה שאינה שנויה במחלוקת ולכן אינה רלוונטית. עוד קבע בית המשפט כי יש לקבל את עמדת המשיב - המכונות אינן ייחודיות לתעשיית הטקסטיל אלא משותפות גם לתעשיית הכביסה. בית המשפט הוסיף כי כוונת המחוקק בחקיקת תת-פרט 84.51.3010 הייתה לעודד את תעשיית הטקסטיל המקומית, והמכונות המדוברות אינן מקיימות דרישה זו. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש לסווג את המכונות תחת תת-פרט 84.51.3090, ודחה את טענות המערערת בדבר הסיווג. באשר לטענות המערערת לפי חוק מסים עקיפים, בית המשפט לא מצא בהן כל הצדקה וקיבל את עמדת המשיב כי המערערת לא עמדה בדרישות החוק. בית המשפט הדגיש כי טענת המערערת הייתה קצרה ולא עמדה בדרישות החוק, וכי מכל מקרה המערערת לא הוכיחה כי תשלום המס בחסר לא נבע ממידע שגוי או חסר שמסר המערער, או כי המערערת לא ידעה, ובנסיבות העניין לא הייתה צריכה לדעת, של קיומו של הליקוי - כנדרש בחוק על מנת שהמנהל יוותר על הליקוי. בית המשפט הוסיף וקבע, כי לטענות שהעלתה המערערת בדבר התנהלות המשיב אין מקום בפני בית משפט זה, והמסגרת הראויה להעלותן מצויה במקום אחר. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.