בג"צ 31238-09-24

תקציר

בעתירה, שהוגשה על ידי השר לביטחון לאומי לשעבר, ביקש צו על תנאי נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לאפשר לו ייצוג נפרד בהליך שהובא בפני בית המשפט המחוזי, בערעור על החלטת השר לקדם מפקח משטרה. היועץ המשפטי לממשלה סירב לייצג את עמדת השר וטען כי החלטת הקידום כרוכה באי-חוקיות ברורה וגלויה, ולכן ייצוג נפרד צריך להינתן רק בנסיבות נדירות וחריגות. בית המשפט קבע כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה סבירה ועולה בקנה אחד עם הפסיקה, שהכירה בשיקול דעתו הרחב של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה. בית המשפט הדגיש את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כפרשן מוסמך של החוק עבור הרשות המבצעת ואת חשיבות השמירה על החריגות של תיקי ייצוג נפרדים. בית המשפט מצא כי העותר לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, במיוחד נוכח התעלמותו של השר מהנחיות היועץ המשפטי והפגמים הפרוצדורליים בהליך הקידום. עוד ציין בית המשפט כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא חסמה לחלוטין את השר מלהציג את עמדתו, שכן הוא יכול היה להגיש הודעה בכתב באמצעות פרקליטות המדינה. בנוסף, הציע בית המשפט כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול לגבש קווים מנחים ברורים להכרעה בבקשות ייצוג נפרדות, תוך הדגשת הצורך בגישה גמישה המתחשבת במורכבותו של כל תיק. לבסוף, בית המשפט הביע צער על חוסר ההכרעה בין הממשלה לבין היועץ המשפטי, בתקווה ששני הצדדים יפעלו יחד למען האינטרס הציבורי. לפיכך נדחתה העתירה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.