עת"מ 1152/06

תקציר

העתירה המדוברת מערערת על דחיית בקשה לאיחוד משפחות שהגישו אזרח ישראלי ובן זוגו, תושב שטחים, מטעמים פליליים. משרד הפנים, כמשיב, דחה את הבקשה בנימוק של מידע מודיעיני חסוי אודות מעורבותו לכאורה של העותר בפעילות פלילית, לרבות קבלה והפצה של כספים מזויפים והחזקת רכוש גנוב. העותרים טוענים כי המשיב לא הצליח לבסס תשתית עובדתית לדחייה ולא הקנה להם זכות לשימוע מוקדם, דבר המהווה פגיעה בזכויותיהם. עוד הם טוענים כי העילות הפליליות שצוינו אינן תקפות, בהתייחס להרשעותיו הפליליות הישנות של העותר ולכתבי אישום שבוטלו. בית המשפט, לאחר שעיין במידע החסוי ושקל את הטענות, מוצא צדק בטענות העותרים. היא קובעת, כי המשיב לא פעל בהתאם לנוהל הנדרש בכך שלא זימן לעותרים שימוע מוקדם, גם אם לא ניתן היה לגלות את כל פרטי הטענות בשל אופיין החסוי. בית המשפט מדגיש את הכלל לפיו זכות השימוע צריכה להינתן לפני קבלת החלטה, והחריגים לכלל זה אינם חלים במקרה זה. כתוצאה מכך, אי מתן שימוע מוקדם הופך את ההחלטה לפגומה. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי לא נמסר לעותרים מידע מספק על העניינים הפליליים שבגינם נדחתה בקשתם, דבר שפגע ביכולתם להגיש ערעור אפקטיבי. בית המשפט מדגיש כי על אף שאין לעותרים גישה למידע הסודי, היה מקום ליידע אותם על טיב החשדות נגד העותר כדי לאפשר להם להגיב. בסופו של דבר, בית המשפט מבטל את החלטת המשיב לדחות את הבקשה ומורה להם לשקול מחדש את עניינם של העותרים, והפעם מעניק להם זכות שימוע כנדרש בחוק. כן נדרשים המשיבים לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של העותרים. בפסק הדין מודגש כי הביטול אינו נעתר אוטומטית לבקשה, אלא מחייב קיום הליך קבלת החלטות חדש, לרבות שימוע.