רע"א 4652/04

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה בעבר את ערעורו בעניין דרגת נכות שנקבעה לו לאחר פציעה בצבא. בשנת 1997, בעת שירות מילואים, נפצע המבקש בזרועו הימנית, מה שהוביל לדרגת נכות זמנית של 6% ולדרגת נכות קבועה של 1%. משלא הסתפק, הוא ערער לוועדה רפואית עליונה, והציג חוות דעת מומחה שהציעה 10% נכות בשל ירידה בכוח האיגרוף, אך ערעורו נדחה. בהמשך עתר לבית המשפט המחוזי וטען כי לא ניתן לשחזר את הבדיקה ההשוואתית של המומחה מטעמו בשל פגיעה חדשה שאינה קשורה בידו השנייה. בית המשפט המחוזי דחה ערעור זה, והדגיש כי החלטת הוועדה התבססה על הערכות רפואיות, שאינן עילה לערעור משפטי לפי סעיף 12א לחוק הנכות, המגביל את הערעור לשאלות משפטיות בלבד. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור נוסף, בטענה כי התעלם מהקשר של המומחה שלו בין פגיעה בשרירים לבין ירידה בכוח האגרוף, בעוד הוועדה התמקדה בנזק עצבי. עם זאת, גם בקשה זו נדחתה מאחר שהסוגיות שהועלו היו בתחום המומחיות הרפואית בלבד, מעבר לסמכותו של בית המשפט. בית המשפט שב והדגיש כי אין הוא רשאי להטיל ספק בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית, אלא אם כן ניכרים פגם פרוצדורלי משפטי. לפיכך נדחתה הבקשה, שכן התיק לא העלה סוגיות משפטיות מהותיות המחייבות ביקורת שיפוטית נוספת.