בש"פ 5412/07

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים בגין עבירת חבלה בכוונה מחמירה. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה, ובראשן כתם דם ברכבו של המערער התואם את DNA הקורבן, כדי להצדיק את מעצרו. עם זאת, השופט קבע כי הערעור לא יתקבל, ולא מצא כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי. השופט הסכים כי אכן קיימות ראיות לכאורה, לרבות עדויות של עדי ראייה על רכב דומה לזה של המערער בזירת הפשע וכתם הדם המפליל. בנוסף, הדגישה השופטת כי בחירתו של המערער לשמור על שתיקה פעלה לרעתו, והסבריו לא סתרו במידה מספקת את ראיות התביעה. חומרת העבירה, שהתאפיינה בחבלות קשות של הקורבן ובשימוש בסכין, תרמה אף היא לתפיסת מסוכנותו של המערער, המצדיקה את המשך מעצרו. השופט הכיר בעברו הפלילי הנקי של המערער, אך קבע כי הוא אינו גובר על גורמים אחרים. ככלל, הראיות שהוצגו נמצאו חזקות דיין כדי להצדיק את הארכת מעצרו של המערער, והערעור נדחה.