ע"א 2909/98

תקציר

הערעור מערער על רישומם של שני זני חיטה, "דריאל" ו"עתיר", לפי חוק זכויות מטפחים, בנימוק שלא מדובר ב"זנים חדשים" כנדרש בחוק, ולכן הרישום אינו תקף. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנות המונח "חומר רבייה" בחוק, ובפרט האם הוא מתייחס אך ורק לזרעים מטפחים או מקיף את כל דורות הזרעים. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, חברת המזון הצפונית, בקובעו כי אין להגביל את המונח "חומר גידול" לזרעי גידול. במקום זאת, הוא כולל את כל הדורות של זרעים, כלומר כל הזרעים המסוגלים להתרבות. פרשנות זו נתמכת בבחינת כוונת המחוקק, המשפט המשווה והוראות המשנה שבחוק. בנוסף, מצא בית המשפט כי הזנים שווקו על ידי המשיבה, חברת הזרה, למעלה משנה לפני הרישום, מה שמחזק עוד יותר את הטענה כי הם אינם חדשים. משכך, הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל. ההחלטה מחייבת את המשיב לכסות את הוצאות המערערת, בסך כולל של 25,000 ₪.