רע"א 5418/10

תקציר

פסק הדין דן בדחיית בקשה לערעור על החלטת בוררות. המבקש לא סיפק נסיבות חריגות המצדיקות ערעור, כנדרש בפסיקה קודמת; הבקשה התמקדה באינטרסים הפרטיים של הצדדים המעורבים, שלא היוו עילה מספקת לערעור. גם הטענה כי הבורר היה חבר בבית הדין לצדק בבני ברק ולכן היה לו ניגוד עניינים אינה מבוססת וחסרת בסיס, שכן בית משפט לצדק אינו שווה ערך למוסד ממלכתי, בניגוד לבתי דין רבניים. גם טענותיו של המבקש בדבר היעדר סמכות ופגיעה בצדק הטבעי לא היו מבוססות וכבר הוכרעו על ידי בית המשפט המחוזי. טענות המבקש, אשר נבחנו עובדתית ומשפטית על ידי בית המשפט המחוזי, לא העלו כל עיוות דין, מה גם שהמבקש הודה באחריות במהלך הליך הבוררות. זאת ועוד, לא היה מקום לטענות המבקש בדבר הליך "לקוי". משכך, בקשת הערעור נדחתה, והמבקש חויב לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 5,000 ש"ח, אם כי לא נפסקו למשיבים הוצאות שכן לא נדרשו להשיב.