ת"א 2726-09-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע בעילה של התיישנות. תביעת התובע נובעת מפוליסת ביטוח בעקבות תאונה שאירעה בעת שהתובע היה קטין. התביעה הוגשה במקור באוגוסט 2018 אך נדחתה בינואר 2020 בשל טעויות פרוצדורליות. תביעה שנייה הוגשה במאי 2020, שגם היא נדחתה מטעמים פרוצדורליים באוגוסט 2020, והתביעה הנוכחית הוגשה בספטמבר 2020. על פי החוק, תקופת ההתיישנות בתביעת התובע הייתה שלוש שנים מיום האירוע או שלוש שנים מיום הולדתו ה-18 של התובע, לפי המאוחר. בית המשפט מצא כי מכתבה של הנתבעת מאפריל 2018, אשר הציע תשלום עבור נכות זמנית, אינו מהווה הודאה בזכותו של התובע לקבל הטבות בגין נכות לצמיתות על פי הפוליסה. המכתב נשא את הכותרת "הודעת תשלום" וצוין בו במפורש כי הוא ניתן "מבלי להודות בזכויות", ולכן אינו יכול להיחשב כהודאה לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות. זאת ועוד, הפניה במכתב להוראות חוק ההתיישנות הצביעה על טענת הנתבע בדבר תקופת ההתיישנות, אשר לפי סעיף 9 אינה כוללת את תחולתו של אותו סעיף. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה הוגשה שלא במועד ודחה אותה.