תאד"מ 24934-11-22

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק הדין בתא"מ 24934-11-22 קנר נ' נבו** **מבוא** פסק הדין של בית משפט השלום בנתניה, אשר ניתן על ידי כבוד השופט חילמי חג'וג', עוסק בתביעה כספית שהגיש התובע, דניאל קנר, נגד הנתבעת, עורכת הדין אורית נבו, להשבת שכר טרחה ששולם לה. המחלוקת נסובה סביב סכום של 53,500 ₪, שכר טרחה ששולם עבור שלב של יישוב סכסוך (יח"ס) בהליך גירושין. התובע טען כי הוא זכאי להחזר חלקי, מאחר שהנתבעת לא ביצעה את מלוא העבודה שהתחייבה לה. הנתבעת מנגד, טענה כי מדובר בהסכם גלובלי, ושכר הטרחה ששולם לא יוחזר גם אם ההסכם בוטל. **ההתקשרות החוזית והפסקתה** הצדדים חתמו ביום 16.12.2020 על הסכם שכר טרחה, לפיו התחייב התובע לשלם לנתבעת סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור השלב של יישוב סכסוך. התובע שילם את מלוא הסכום. כ-52 ימים לאחר חתימת ההסכם, ביום 7.2.2021, הודיע התובע לנתבעת על רצונו לבטל את ההליך המשפטי ולחזור לאשתו, ובכך הפסיק את הייצוג המשפטי. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **עיקרון "חוזים יש לקיים" וסייגיו:** בית המשפט פתח את הדיון בעקרון יסוד בדיני חוזים, לפיו "חוזים יש לקיים". עם זאת, הודגש כי לכלל זה ישנם סייגים, ובמקרה של הפסקת התקשרות חוזית, עשויה לקום זכות להשבה מכוח עילה של עשיית עושר ולא במשפט. 2. **זכות הלקוח להפסיק ייצוג עורך דין:** בית המשפט אישר מחדש את הלכת בית המשפט העליון (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס בע"מ), לפיה ללקוח קיימת זכות להפסיק את ההתקשרות עם עורך דינו בכל עת, גם אם העבודה לא הושלמה. זאת, בתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. זכות זו אינה מוחלטת והיא כפופה לחובת תום הלב. 3. **תום לב בהפסקת ייצוג:** נקבע כי התובע פעל בתום לב כאשר הפסיק את הייצוג, שכן הסיבה לכך הייתה חזרתו לחיק נישואיו, ולא מניעים פסולים כגון התחמקות מתשלום. עובדת הצגת תצהיר מטעם אשתו והתייצבותה לדיונים חיזקו את גרסת התובע. 4. **תוקף התניה על אי החזרת שכר טרחה:** בית המשפט קבע כי סעיף 11 להסכם, הקובע כי שכר הטרחה ששולם לא יוחזר גם אם התובע יחליט על הפסקת הייצוג, נוגד את תקנת הציבור ודינו בטלות. נקבע כי תניה כאמור פוגעת בזכות הלקוח להחליף עורך דין, כובלת אותו ועלולה להוביל להתעשרות שלא כדין של עורך הדין. 5. **שכר ראוי:** בהיעדר תוקף לתניה על אי החזרת הכסף, הועלתה השאלה מהו שכר הטרחה הראוי לו זכאית הנתבעת. בית המשפט הדגיש כי במקרה של הפסקת ייצוג ביוזמת הלקוח, עורך הדין זכאי ל"שכר ראוי" עבור השירותים שכבר העניק, ולא לשכר החוזי המלא. עיקרון זה נובע גם מהוראות חוק החוזים (חלק כללי) בדבר השלמת תניות חסרות. 6. **משקל חוות דעת של לשכת עורכי הדין:** בית המשפט אימץ את המלצת ועדת שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין, אשר קבעה כי על הנתבעת להחזיר לתובע 35,000 ₪ מתוך הסכום ששולם. הודגש כי בתי משפט נוהגים לתת משקל משמעותי להחלטות הוועדה, בהיותה גוף מומחה בתחום. 7. **היקף השירותים שניתנו:** בית המשפט בחן לעומק את היקף השירותים שסיפקה הנתבעת בפועל. נקבע כי למרות טענות הנתבעת על עבודה רבה, לא הוכח כי סיפקה שירותים מעבר לשתי פגישות, הגשת בקשה ליישוב סכסוך, והתכתבויות מסוימות. כמו כן, הליך יישוב הסכסוך, שהיה נושא ההסכם, לא התקיים במלואו, ואף לא בחלקו, עד למועד הפסקת הייצוג. 8. **חוסר הוכחה של הנתבעת:** בית המשפט הצביע על מחדלים ראייתיים מצד הנתבעת, כגון אי הגשת חוות דעת להערכת שעות עבודה, וכן חוסר הוכחה לגבי היקף העבודה שבוצעה והצורך בבחינת פסיקה בשלב מוקדם זה של ההליך. **ההחלטה השיפוטית** בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה באופן חלקי. הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 40,950 ₪, המהווה את הסכום ששולם פחות הסכום שנקבע על ידי ועדת שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין כמגיע לנתבעת. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. **סיכום** פסק הדין מדגיש את זכותו של הלקוח להפסיק ייצוג משפטי, גם אם הדבר נעשה בטרם הושלמה העבודה, כל עוד הדבר נעשה בתום לב. הוא מבטא גם את ההגנה על הלקוח מפני תניות חוזיות בלתי הוגנות, כפי שהתבטא בביטול התניה על אי החזרת שכר הטרחה. הניתוח המעמיק של היקף השירותים שניתנו וההסתמכות על המלצות גוף מקצועי (לשכת עורכי הדין) להערכת שכר טרחה ראוי, משקפים גישה מאוזנת להגנה על זכויות שני הצדדים – זכותו של עורך הדין לקבל תמורה הוגנת עבור עמלו, וזכותו של הלקוח לא לשלם על שירות שלא קיבל או שאינו משקף את ערכו הריאלי.