ברע"פ 61172-09-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין שסיפקת, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 61172-09-25 (חאלד אבו קוידר נ' מדינת ישראל)** **הקדמה** פסק הדין הנדון הוא החלטה של בית המשפט העליון (כב' השופט עופר גרוסקופף) בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל ערר של המשיבה (מדינת ישראל) על החלטת בית משפט השלום, והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך השארת האפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני פתוחה, בתנאי שיוצע מקום מתאים לכך. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סמכות בית המשפט העליון לדון בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי"**: העיקרון המרכזי בפסק הדין נוגע להגבלת סמכותו של בית המשפט העליון לדון בבקשות רשות ערעור על החלטות שכבר נבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי. קביעה זו מוכרת כ"ערר בגלגול שלישי". בית המשפט מדגיש כי רשות כזו תינתן "במשורה, ורק במקרים חריגים". * **חריגות**: המקרים החריגים שהוזכרו הם: * **שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית או ציבורית**: כאשר הבקשה מעוררת סוגיה משפטית החורגת מהמקרה הפרטני של הצדדים, ורלוונטית למשפט בכללותו או להשלכות ציבוריות רחבות. * **שיקולי צדק נדירים**: במקרים נדירים ביותר, כאשר הצדק מחייב מתן רשות ערעור. * **מקורות משפטיים**: בית המשפט מבסס קביעה זו על הלכות מושרשות, כפי שמצוין בהפניות לפסק הדין: * **רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ**: הלכה מנחה לגבי קריטריונים למתן רשות ערעור. * **רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל**: חיזוק של העיקרון, תוך הדגשה כי החלטה בעלת חשיבות משפטית עקרונית או ציבורית היא תנאי למתן רשות. * **רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל** ו-**רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל**: התייחסות למקרים נדירים בהם שיקולי צדק מצדיקים מתן רשות ערעור. 2. **החלטה פרטנית אינה מצדיקה רשות ערעור**: בית המשפט קובע במפורש כי החלטה פרטנית, כגון קביעה כי לא ניתן לשחרר את המבקש לחלופת מעצר שאינה בפיקוח אלקטרוני בהינתן רמת המסוכנות הנשקפת ממנו, אינה נופלת בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור. הדבר מדגיש את ההבחנה בין סוגיות עקרוניות לבין יישום דין על נסיבותיו הספציפיות של מקרה בודד. 3. **מעצר עד תום ההליכים וחריגות פיקוח אלקטרוני**: * **החלטת בית המשפט המחוזי**: בית המשפט המחוזי, כאמור, קבע כי המבקש ייעצר עד תום ההליכים. זוהי החלטה הנובעת מהערכת מסוכנות. * **חלופת פיקוח אלקטרוני**: בית המשפט המחוזי השאיר פתוחה את האפשרות לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, אך התנה זאת בהצעת מקום מתאים. * **השלכות על המבקש**: בית המשפט העליון, בדחותו את בקשת רשות הערעור, משאיר את ההחלטה המחייבת מעצר (ככל שלא תמצא חלופת פיקוח הולמת) על כנה. הוא מציין כי האפשרות להציע מקום חלופי שבו ניתן לקיים פיקוח אלקטרוני "עודנה פתוחה בפני המבקש". כלומר, הדרך לשחרור לחלופה עדיין קיימת, אך תלויה בפעולות המבקש ובנסיבות. **חידושים משפטיים** במקרה זה, בית המשפט העליון אינו מחדש הלכה משפטית חדשה, אלא מיישם הלכות קיימות באופן חד-משמעי. החידוש, אם ניתן לכנותו כך, הוא ב**הדגשה ובהמחשה של המגמה לצמצום העיסוק של בית המשפט העליון בהחלטות מעצר לאחר שהן נבחנו בשתי ערכאות קודמות**. הדבר נועד לאפשר לבית המשפט העליון להתמקד בסוגיות עקרוניות בעלות משמעות, ולמנוע עומס יתר של ערעורים פרטניים. **סיכום** פסק הדין הוא דוגמה ליישום קפדני של הכלל בדבר מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אך ורק במקרים חריגים ובעלי חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, או במקרים קיצוניים של צדק. הוא מדגיש את הפרדת הרשויות ואת ההיררכיה השיפוטית, תוך שמירה על עיקרון היעילות של מערכת המשפט. ההחלטה משקפת את המדיניות השיפוטית המצמצמת את ההתערבות של בית המשפט העליון בסוגיות ראיות ומעצר פרטניות, אלא אם כן עולה מהן שאלה משפטית רחבה יותר.