ת"א 8149-09-16

תקציר

השאלה המרכזית בתיק זה סובבת סביב קביעת המקבל החוקי של 100,000 ₪ בכספי נאמנות שהופקדו בידי עו"ד מוסרי כאמור בהסכם שיתוף הפעולה. התובעים, רוכשי דירות בבית משותף, טענו כי הכספים שייכים לבעלי היחידות ונועדו לממן עבודות התאמה והוצאות נוספות. מנגד, טען עו"ד מוסרי, עו"ד מוסרי, כי הכסף הוא חלק מהתמורה ממכירת היחידה המסחרית ויש להחזירו לבעלים לאחר תקופה קצובה. השופטת פתחה בבדיקה האם כספי הנאמנות הם חלק ממחיר רכישת הדירה, ומצאה כי 100,000 השקלים אכן הוקצו לתיקון ליקויים במהלך שנת הבדק ולכן היו חלק מהתמורה הכוללת לרכישת הדירה. בעקבות זאת קבע השופט כי יש להחזיר את כספי הנאמנות לבעל היחידה המסחרית בתום תקופת הנאמנות. לאחר מכן, השופטת בחנה את טענות התובעים בנוגע לליקויי בנייה והוצאות, ומצאה אותן חסרות בסיס ואינן מספיקות. התובעים לא הביאו כל חוות דעת מומחה או ראיות התומכות בטענותיהם, דבר שהיה נחוץ וראוי היה להציגו בשנת הביקורת. לפיכך הגיע השופט למסקנה כי עו"ד מוסרי פעל כדין בכך שלא העביר את כספי הנאמנות לתובעים. כמו כן, השופט בחן את הטענות בדבר הפרת חובת האמונים של עו"ד מוסרי ומצא אותן לא משכנעות. תנאי הנאמנות הוגדרו בבירור בהסכם שיתוף הפעולה, ותגובתו של עו"ד מוסרי לפניות התובעים, יחד עם החלטתו שלא להיענות לדרישותיהם, היו מוצדקות מאחר שלא הוצגו בפניו ראיות מספיקות. השופט קיבל את הסברו של עו"ד מוסרי לעיתוי העברת כספי הנאמנות לבעל היחידה המסחרית, שהתרחשה ביום 17.08.2015, ולא מצא סיבה לייחס לו טענות שווא. בסופו של דבר פסק השופט לטובת עו"ד מוסרי, דחה את תביעת התובעים והורה להם לשלם 25 אלף שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות. החלטה זו התקבלה על בסיס הקביעה כי פעולותיו של עו"ד מוסרי היו כדין, והתובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם בדבר ליקויי בנייה והוצאות.