רע"א 4198/14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך משפטי ממושך שבמרכזו עיקול משכנתא. המבקשים, המתגוררים בבית בן שלוש קומות, מצויים במאבק משפטי ממושך מול המשיב, בניסיון לסכל את מאמצי המשיב לממש את המשכנתא על נכסיהם. שורשיו של תיק זה נעוצים בפסק דין חלוט, אשר חייב את המבקשים להשיב כספים שהחזיקו שלא כדין בעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו מטעם המשיב. בעקבות פסק דין זה פתח המשיב בהליכי עיקול על בית המגורים של המבקש ורשם לטובתו משכנתא. תוך סיכול מאמצים אלה, יצאו המבקשים למסע משפטי סבוך, תוך שימוש במגוון טיעונים כדי להכשיל את מימוש המשכנתא. פסק הדין הספציפי הזה נובע מהניסיון האחרון שלא צלח של המבקשים לערער על מימוש המשכנתא. קודם לכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, שנדחתה. הם לא נרתעו, הגישו "ערעור" לאותו בית משפט, תוך שהם מתחזים לערעור בתום לב, למרות שהיו מודעים לכך שבקשתם הקודמת נדחתה. מעשה מרמה זה נענה בבקשה לסילוק על הסף מהמשיב, אשר נעתר לה בית המשפט, תוך שהוא פוסק למבקשים הוצאות בסך 5,000 ₪. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה נוספת למתן רשות ערעור, שגם היא נדחתה. השופטת הדגישה את חוסר תום הלב של המבקשים ואת ניצול לרעה של ההליך המשפטי, המתאפיין בניסיונותיהם החוזרים ונשנים לעכב את מימוש המשכנתא הבלתי נמנע. בית המשפט הדגיש כי "ערעורם" של המבקשים לא היה ערעור בתום לב ויכול היה להיות מוכרע על ידי שופט יחיד. זאת ועוד, התנהלותם של המבקשים, שהתאפיינה בניסיון מכוון להטעות את בית המשפט על ידי השמטת מידע חיוני, נמצאה פסולה. פסק הדין מחזק את גבולות הליכי הערעור החוקיים ומטיל סנקציות על המבקשים בגין חוסר תום לב ובזבוז משאבים שיפוטיים. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות, בסך 15,000 ₪, למרות שלא הוגשה בקשה להוצאות, שכן בית המשפט הכיר בניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות. החלטה זו ניתנה ב-16 ביוני 2014 והביאה אותנו לעדכון הסאגה המשפטית הארוכה.