בע"ח 29394-10-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס על הנתונים שהוצגו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי - פ"ח 29394-10-25 סמור נ' מדינת ישראל** **מבוא** ההחלטה הנדונה בבית משפט השלום ברחובות (כבוד השופטת קרן וקסלר) עוסקת בבקשה שהוגשה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, במסגרתה עתר הנאשם, יעקב עמיאל סמור (להלן: "המבקש"), לקבל לידיו את הרישום הפלילי, כולל תיקי מב"ד (מידע בלא דִין), של המתלונן ושל עד ראייה לאירוע. בקשה זו נדונה על רקע כתב אישום המייחס למבקש עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. **רקע עובדתי** על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 5.9.2023, על רקע סכסוך דרכים, תקף המבקש את המתלונן על ידי מכות אגרוף בפניו. בתגובה, יצא המתלונן מרכבו, הצטייד בתער גילוח, דחף את המבקש בחזה, והמבקש דחף אותו בחזרה. אז, חתך המתלונן את המבקש בעורפו באמצעות התער. כתוצאה מהתקיפה הראשונית של המבקש, נגרמה למתלונן חבלה בשפתיים. יודגש כי נגד המתלונן עצמו הוגש כתב אישום בגין עבירות פציעה והחזקת סכין שלא כדין. לטענת המבקש, המתלונן והעד מסרו גרסאות סותרות במשטרה, אף שהעד נגבתה עדותו בחלוף שנה מהאירוע. המבקש טוען, כי קיים קשר אפשרי בין המתלונן לעד, וכי חומר הרישום הפלילי עשוי לשפוך אור על האירועים ולסייע לקידום הליך הוגן. **עקרונות משפטיים ודיון** 1. **זכות הנאשם לעיין בחומר חקירה (סעיף 74 לחסד"פ):** * החלטה זו מדגישה את מהותה של הזכות לעיון בחומר חקירה, הנגזרת מעקרון היסוד של משפט הוגן. זכות זו נועדה לאפשר לנאשם להכין את הגנתו כראוי, תוך צמצום פערי הכוחות הטבועים בינו לבין התביעה. בית המשפט מפנה לפסיקות עקביות בנושא (בש"פ 1378/20 זגורי, בש"פ 2839/23 זאבי). 2. **הגדרת "חומר חקירה" - מבחן הגמישות והרלוונטיות:** * הפסיקה אימצה מבחן גמיש להגדרת "חומר חקירה". מבחן זה מתמקד בשאלת הרלוונטיות של החומר לבירור האשמה. זכות העיון אינה מוגבלת רק לליבת האישום, אלא עשויה לכלול גם חומרים הנמצאים ב"פריפריה" של האישום, ובלבד שיש להם זיקה מספקת (בש"פ 8252/13 שיינר, בש"פ 7955/13 פלוני, בש"פ 8100/21 טראבין, בש"פ 3394/24 גבאי). * עם זאת, בית המשפט קובע כי יש להימנע ממתן גישה לחומרים בעלי רלוונטיות קלושה, או מקבלת בקשות כלליות וספקולטיביות המהוות "מסע דיג" (fishing expedition) (בש"פ 3774/24 גולדמן, בש"פ 2839/23 זאבי). 3. **איזון בין זכות הנאשם לפרטיות צדדים שלישיים:** * במקרים בהם מתן חומרי חקירה עשוי לפגוע בפרטיותו של אדם שאינו צד להליך, בית המשפט נדרש לבצע איזון. איזון זה מביא בחשבון את מידת הרלוונטיות והתועלת הפוטנציאלית לחומר להגנת הנאשם, אל מול עוצמת הפגיעה באינטרסים המוגנים של אותו צד שלישי (בש"פ 9287/20 אלוביץ', בש"פ 7233/18 בכיראת). 4. **יישום על המקרה הנדון:** * **לגבי המתלונן:** בית המשפט קבע כי קיים רישום אחד בתדפיס המידע הפלילי של המתלונן, אשר לו "נגיעה מובהקת לסוגיות הטעונות מחלוקות". נקבע כי מסירת מידע זה רלוונטית ביותר להגנה, במיוחד לאור העובדה שהמתלונן הוא עד מרכזי ואף הוגש נגדו כתב אישום. על כן, הורה בית המשפט על מסירת המרשם הפלילי של המתלונן לידי ההגנה, בצירוף כתב האישום וגזר הדין שניתנו נגדו. * **לגבי העד:** לאחר בחינת תדפיס המידע הפלילי של העד, בית המשפט לא מצא כי יש בו מידע רלוונטי שיוכל לשפוך אור על טענות ההגנה. בקביעה זו, בית המשפט ביצע איזון בין פרטיות העד, אשר לכאורה "נקלע למקום" (השתתף באירוע או היה עד לו), לבין מידת התועלת להגנה. בנוסף, בית המשפט מצא בחומר המידע פרטים העשויים להעיד על קשר בין העד למתלונן. הדבר מחזק את ההחלטה שלא למסור את הרישום הפלילי של העד, שכן אם קיים קשר, הדבר עשוי להתברר באמצעים אחרים. **חידושים משפטיים ונקודות משמעותיות** * **דגש על חומרים "פריפריאליים" אך רלוונטיים:** ההחלטה ממשיכה את הקו הפסיקתי המרחיב את היקף הזכות לעיון בחומר חקירה, גם כאשר מדובר בחומרים שאינם במרכז האישום, אך יש להם פוטנציאל להשפיע על ההגנה. * **חשיבות הרישום הפלילי של המתלונן/הקורבן:** הדבר המרכזי בהחלטה הוא ההכרה בחשיבותו של הרישום הפלילי של המתלונן, במיוחד כאשר הוא עצמו נאשם בפציעת הנאשם. הדבר משקף הבנה כי לעיתים, "קורבן" לכאורה עשוי להיות בעל עבר פלילי רלוונטי לאמינותו, לנטייתו לאלימות, או למניעיו, ובכך להשפיע על בירור האמת. * **איזון זהיר במקרה של עדים:** ההחלטה מדגימה את האיזון העדין הנדרש כאשר מדובר בבקשה לחשיפת רישומו הפלילי של עד ראייה ניטרלי לכאורה. בית המשפט מקפיד לבחון האם ישנה רלוונטיות משמעותית להגנה, אל מול פגיעה בפרטיותו של העד. החשש מ"מסע דיג" בא לידי ביטוי מובהק בהחלטה זו. * **התייחסות לקשר בין המתלונן לעד:** העובדה שבית המשפט מצא רמזים לקשר בין העד למתלונן בתוך החומרים שנחשפו לעיונו, אף מבלי למסור את החומר עצמו, מהווה היבט מעניין. הדבר עשוי להצביע על כך שגם בחינת חומרים "שאינם רלוונטיים" על ידי בית המשפט עשויה לחשוף קשרים שיש להם השפעה על המשך ההליך. **סיום** ההחלטה של בית משפט השלום ברחובות מהווה יישום של עקרונות משפטיים מושרשים בדבר הזכות לעיון בחומר חקירה, תוך התייחסות ספציפית לנסיבות המקרה. היא מדגישה את החשיבות של זכות זו לצורך קיום משפט הוגן, אך גם את הצורך באיזון זהיר בין זכויות הנאשם לבין פרטיותם של אחרים. ההחלטה למסור את רישומו הפלילי של המתלונן, אך להימנע מכך לגבי העד, משקפת שיקול דעת משפטי מדוקדק של הרלוונטיות והפגיעה הפוטנציאלית.