עפ"ס 50840-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין **עפ"ס 50840-11-25 מיכל אדמתי דביר נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ואח'**, כפי שניתן על ידי כבוד הנשיא יצחק עמית. ### מבוא פסק הדין עוסק בסוגיה המהותית של **פסלות שופט**, בהקשר של הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים (נת"ש) על ידי מומחה מטעם בעל דין. המערערת ביקשה לפסול את השופט היושב בדין בטענה למשוא פנים, לאחר שנודע לה כי המהנדס מטעמה הגיש תלונה נגד אותו שופט. ### ניתוח העקרונות המשפטיים #### 1. העדר עילת פסלות אוטומטית כתוצאה מהגשת תלונה העיקרון המרכזי העולה מפסק הדין הוא כי **עצם הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית**. * **הנימוק:** בתי המשפט שומרים על עקרון האי-תלות, ואין לאפשר לבעלי דין (או גורמים מטעמם) ליצור "עילת פסלות מלאכותית" על ידי הגשת תלונות יזומות נגד המותב. הכרה בתלונה כעילה אוטומטית לפסלות תעניק לבעלי דין כלי ל"בחירת שופטים" (Forum Shopping) או לשיבוש הליכי משפט על ידי הרחקת שופטים שאינם נוחים להם. #### 2. הבחנה בין מתלונן לבעל דין בית המשפט קבע אבחנה חשובה: כאשר התלונה מוגשת על ידי **גורם שלישי** (מומחה מטעם הצד), ולא על ידי בעל הדין עצמו, משקל הטענה לפסלות פוחת משמעותית. * **המשמעות המשפטית:** עילת הפסלות נבחנת לפי "חשש ממשי למשוא פנים" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט). כאשר התלונה אינה מגיעה מבעל הדין, הקשר הנפשי והענייני בין המתלונן לשופט רחוק יותר, וקשה הרבה יותר להוכיח כי השופט יפתח יחס עוין כלפי בעל הדין בשל פעולתו של המומחה מטעמו. ### חדשנות משפטית ויישום פסק הדין מיישם ומרחיב את ה"הלכה המקובלת" (המכונה בפסק הדין "עשרת הדיברות בדיני הפסלות") תוך חידוד הנקודות הבאות: * **קביעת גבולות הגזרה:** פסק הדין מבהיר כי גם במקרים של תלונות חיצוניות, השופט פועל תחת הנחת העבודה של "לב פתוח ונפש חפצה". כל עוד אין ראיה אקטיבית המצביעה על פגיעה באובייקטיביות של השופט, התלונה כשלעצמה אינה פוגעת בכשירותו לדון בתיק. * **התייחסות למצב העובדתי:** הנשיא עמית מדגיש כי השופט ציין ש"לא ידוע לו על הגשת התלונה". משמעות הדבר היא שגם אם היה חשש תיאורטי, העדר מודעות מצד השופט לזהות המתלונן או לעצם קיום התלונה מאיין כל אפשרות למשוא פנים. ### סיכום פסק הדין מחזק את עקרון **חזקת התקינות והאובייקטיביות של השופט**. בית המשפט מבהיר כי המערכת השיפוטית לא תאפשר לשימוש כלי פיקוח (כגון נציבות תלונות הציבור) להפוך למכשיר טקטי במסגרת ההליך השיפוטי. ההלכה המשתמעת היא שעל המבקש פסלות להראות מעבר לעצם התלונה, כיצד נוצר אצל השופט יחס עוין או דעה קדומה כלפי בעל הדין, נטל הוכחה כבד ביותר שלא הורם במקרה זה.