סע"ש 44409-07-20

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על נסיבות עזיבתו של מנהל חברת תרופות ועל פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי. התובע, שניהל יחסי עובד-מעביד של 27 שנים עם הנתבעת, טען כי פוטר ולכן עליו לקבל פיצויי פיטורים מלאים על פי החוק. בתוך כך, הנתבעת טענה כי התובעת התפטרה ולכן היא זכאית רק לפיצויי הפיטורים המפורטים בהסכם הפרישה, העומדים על סכום נמוך משמעותית. השופט מצדד בתובע וקובע כי הוא אכן פוטר וכי נסיבות סיום העסקתו תומכות בטענתו. יתר על כן, השופטת קובעת כי ההפרשות לקרן הפנסיה של התובע בתקופת עבודתו הראשונה (לפני שנת 2009) לא היו "במקום" אלא "על חשבונ" פיצויי הפיטורים שלו. לפיכך, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופה זו, המחושבים על פי החוק ולא רק על בסיס הסכם הפרישה. לפיכך, הנתבעת חויבה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 229,619 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.1.2019 ועד להסדרת התשלום במלואו. הנתבע אחראי גם להוצאות המשפט של התובע בסך של 20,000 ₪. יש לשלם סכום זה תוך 30 יום, אחרת הוא יהיה כרוך בחיובים נוספים. לבסוף, תביעתה שכנגד של הנתבעת, אשר ביקשה להשיב את ההטבות שניתנו לתובע עם עזיבתו, נדחית, שכן השופט אינו מוצא כל הפרה של ההסכם מצידו של התובע.