עפ"ת 10135-06-26

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין עפ"ת 10135-06-26 שומר נ' מדינת ישראל ואח' **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, דן בערעור שהוגש על ידי יצחק רחמים שומר ("המערער") על החלטת בית משפט לתעבורה בחיפה, אשר דחתה בקשתו להארכת מועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס. הערעור במקורו נועד לערער גם על החלטה מאוחרת יותר של בית המשפט קמא שדחתה בקשת המערער לעיון חוזר. **הסוגיה המשפטית המרכזית:** הסוגיה המרכזית בפסק דין זה היא **מועד הגשת הערעור בהליך פלילי, ובפרט השפעת ימי חירום, חגים ופגרות על מניין הימים להגשתו.** בנוסף, נדונה שאלת **היקף שיקול הדעת של בית המשפט להאריך מועד להגשת ערעור כאשר ההגשה נעשתה באיחור, וזאת אף בהיעדר בקשה רשמית להארכת מועד.** **ניתוח עמדת בית המשפט והנמקותיו:** בית המשפט (כבוד השופט זיו אריאלי) קבע באופן חד משמעי כי הערעור הוגש באיחור, ועל כן יש למחוק אותו על הסף. הנמקותיו של בית המשפט מתבססות על מספר עקרונות משפטיים ופרשנות הוראות חוק: 1. **מועד הגשת ערעור בהליך פלילי:** בית המשפט פתח והדגיש את הכלל המשפטי הקבוע בסעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי המועד האחרון להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על פסק דין הוא 45 יום מיום מתן פסק הדין או ההחלטה. 2. **הבחנה בין הליכים פליליים לאזרחיים לעניין פגרות:** זהו אחד מעקרונות הליבה שעליהם מתבסס פסק הדין. בית המשפט הדגיש כי **בניגוד להליכים אזרחיים**, בהם תקופת פגרה של בית המשפט אינה באה במניין הימים להגשת הליכים (סעיף 179(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי), **בהליכים פליליים, תקופת הפגרה אינה עוצרת את מרוץ הזמן להגשת ערעור.** ההחרגה היחידה בהליכים פליליים היא כאשר היום האחרון להגשת ערעור חל בתוך תקופת פגרה או יום מנוחה, ואז נדחה המועד עד למחרת יום הפגרה, מכוח סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות. 3. **פרשנות שגויה של המערער:** בית המשפט דחה את טענת המערער כי תקופת מצב החירום (28.2.26 עד 15.4.26) אינה באה במניין הימים, וכן את הטענה בדבר הכללת ימי חג ומועדים כ"פגרות" המאריכות את המועד. בית המשפט הסביר כי גם אם היה מקבל את טענת מצב החירום, עדיין היה על המערער למנות את 45 הימים החל מ-15.4.26. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי ימי חג כמו יום העצמאות וחג השבועות אינם נחשבים כלל כימי פגרה בהקשר של הגשת ערעורים פליליים. 4. **היעדר בקשה להארכת מועד והיעדר הצדקה להארכה:** בית המשפט ציין כי לא הוגשה כל בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. גם אם היה ניתן היה להניח כי המערער היה טוען לטעות בחישוב הימים, בית המשפט קבע כי **טעות בחישוב מניין הימים להגשת ערעור, המבוססת על פרשנות שגויה של דין ברור ומבוסס, אינה מהווה הצדקה להארכת מועד, במיוחד כאשר המערער היה מיוצג.** בהקשר זה, הפנה בית המשפט לפסיקות קודמות בנושא (בש"פ 8498/11). 5. **סיכויי הערעור לגופו:** בנוסף לענייני המועד, בית המשפט בחן גם את סיכויי הערעור לגופו, וקבע כי **אינם גבוהים ואינם מצדיקים הארכת מועד**. בית המשפט עמד על כך שהחלטת בית המשפט קמא נראית סבירה, ולא מצא בה שגגה, גם בהנחה שהודעת הקנס לא הגיעה למערער, אך הוא ידע על הדו"ח. כמו כן, לא מצא בית המשפט עיוות דין. **חידושים משפטיים או הדגשים:** * **החידוש העיקרי** בפסק הדין נעוץ בהדגשה הנחרצת של **ההבחנה בין מועדי הגשה בהליכים פליליים ואזרחיים לעניין פגרות.** הדבר מהווה תזכורת חשובה וחידוד של הכלל המשפטי. * **הדגש על "דין ברור ומבוסס":** בית המשפט מדגיש כי כאשר מדובר בפרשנות שגויה של הוראות חוק ברורות ומבוססות, הדבר פחות מצדיק הארכת מועד, בניגוד לטעויות מורכבות יותר או נסיבות חריגות. * **חשיבות הייצוג המשפטי:** בית המשפט מתייחס לעובדה שהמערער היה מיוצג, ובכך מחזק את הציפייה ממנו (ומב"כ) להכיר את הכללים הפרוצדורליים. * **שיקול דעת בית המשפט להארכת מועד:** פסק הדין מציג את הגבולות של שיקול דעת בית המשפט להאריך מועד בהיעדר בקשה רשמית, ומבהיר כי גם כאשר בוחנים טעות בחישוב, יש לבחון את סבירות הטעות וכידועות קיימות הוראות ברורות. **מסקנה:** פסק הדין מחזק את העקרונות בדבר הקפדה על מועדי הגשה בהליכים פליליים. הוא מבהיר כי יש להבחין באופן ברור בין כללי הפגרות בהליכים פליליים לאלה שבהליכים אזרחיים, וכי פרשנות שגויה של הוראות חוק ברורות, במיוחד כאשר המערער מיוצג, אינה מצדיקה בדרך כלל הארכת מועד להגשת ערעור. כתוצאה מכך, הערעור נמחק על הסף מחמת הגשתו באיחור.