בר"ע 4188/02

תקציר

המבקש ביקש עיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ בשל חוב שלא שולם בתיק ההוצאה לפועל. המשיב ביקש לבטל את צו השהייה, שניתן בתנאי שישלם 5,000 ₪ וימציא שני ערבים לחזרתו. בהמשך ביטל סגן נשיא בית משפט השלום את דרישת 5,000 ₪ והתיר למשיב לצאת לחו"ל על סמך ערבות חתומה על ידי אשתו ואמו. לאחר מכן הוציא מנהל ההוצאה לפועל צו תשלומים המחייב את המשיב לשלם 2,000 ₪ לחודש. המשיב לא עמד בתשלומים אלה, מה שהוביל להוצאת מספר צווי מעצר. לאחר מכן ביקש המבקש עיכוב יציאה מהמשיב, בקשה שנדחתה על ידי מנהל ההוצאה לפועל. המבקש ערער על החלטה זו, בטענה כי המשיב נוקט בכל האמצעים כדי להתחמק מתשלום חובו. המשיב טען, כי יש לדחות את הערעור שכן לראש ההוצאה לפועל סמכות מנהלית, וכי נסיעותיו לחו"ל נחוצות לפרנסתו ובסופו של דבר יסייעו לו לשלם את חובו. בית המשפט קבע, כי המשיב יכול לעזוב את הארץ בתנאי שיהיו לו שני ערבים שיבטיחו את חזרתו וכי צווי מעצר הם אמצעי מתאים יותר לחייב את המשיב לשלם את חובו. עוד ציינה השופטת כי יש לאזן בין זכותו של המשיב לחופש תנועה ועיסוק לבין זכותו הקניינית של המבקש.