ת"א 1045/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך קרקעות בין שני אחים, מחמוד ואיבראהים, לבין ארבע אחיותיהם. מחמוד ואיבראהים טוענים כי קיבלו זכויות בחלקת אדמה במתנה מהוריהם, אך הרישום הקיים אינו משקף זאת. הם רוצים שספרי המקרקעין יתוקנו כך שיתארו במדויק את זכויותיהם. האחיות, לעומת זאת, טוענות כי זכויות האחים פקעו עקב התיישנות ויש לבטלן. ישנם שני תאריכים מרכזיים בהיסטוריה של מקרה זה. ראשית, בשנת 1969 חתמו ההורים על ייפוי כוח, שלכאורה העניק חלקים שווים בקרקע למחמוד ואיבראהים. שנית, בשנת 1972 נרשמו הזכויות בקרקע באופן רשמי על שם הוריהם לאחר הליכי הסדר קרקע. לטענת הנתבעים, רישום זה ביטל כל טענה קודמת, לרבות טענות לפי ייפוי הכוח משנת 1969. בשנים 1984 ו-1991 קיבלו מחמוד ואיבראהים פסקי דין הצהרתיים המכירים בזכויותיהם בקרקע בהתבסס על ייפוי הכוח משנת 1969. עם זאת, פסקי דין אלה מעולם לא יושמו, והאחים לא עשו דבר כדי לרשום את זכויותיהם, מה שהוביל לסיבוכים ועסקאות נוספות בנוגע למקרקעין. הנתבעים טוענים כי התמהמהות התובעים באכיפת פסקי הדין וחוסר פעולתם להגנה על זכויותיהם מעידים על חוסר תום לב ויש להביא לדחיית תביעתם הנוכחית. השופט מסכים עם טענות הנאשמים ומצדד בהן. התביעה נדחית, והתובעים נדרשים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 45,000 ₪. החלטת השופט היא סופית, ומותירה את התובעים ללא הסעד שביקשו.