ע"מ 363/06

תקציר

פסק הדין ניתן בעקבות שורה של תביעות הדדיות בין בני זוג גרושים, בנוגע לחלוקת נכסיהם המשותפים לאחר גירושיהם. האישה ערערה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות להשיב 70,000 ₪ שמשכה מחשבון משותף, ועוד מספר סעיפים. לטענתה, אימוץ חוות דעתו של מומחה מוסכם, רו"ח שטרנפלד, על ידי בית המשפט, הוביל לתוצאה בלתי סבירה. חוות דעתו של שטרנפלד לא איזנה את זכויות הצדדים, שכן האישה פרשה אך הגבר לא, והביאה את האישה לשלם לגבר 540,517 שקל. האישה הציעה שיטה חלופית לאיזון נכסי בני הזוג, תוך התחשבות במשכורתו השוטפת של הבעל וב"נכסי הקריירה". השופט עמית הסכים כי הנסיבות הנוכחיות אינן סבירות, ועמד על סמכותה הרחבה של ערכאת הערעור ועל מערכות המשפט העוסקות בנכסים בלתי מוחשיים ובהון אנושי. הוחלט כי יש להתחשב בכושר ההשתכרות של הבעל, וכי ניתן להחריג את הזכויות הפנסיוניות שצברו שני בני הזוג מיתרת המשאבים לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון. השופט עמית המליץ כי כל אחד מבני הזוג ישמור על זכויות הגמלה שלו וכי ערעורה של האישה יתקבל באופן חלקי. ערעורו של הבעל נגע לחובתו לשלם לאישה דמי שימוש נאותים עבור דירת המגורים בה המשיך להתגורר לאחר פרידתם. בית משפט קמא פסק לטובת האישה, וקבע כי היא נאלצה לעזוב את הדירה בשל אלימות הבעל וכי עליו לשלם את שכר הטרחה. השופט עמית השאיר פתוחה את השאלה האם יש לפסוק דמי שימוש ראויים בכל מקרה של עזיבה מרצון, וקבע כי ההחלטה צריכה להתקבל על סמך נסיבותיו של כל מקרה. מאחר שהאישה זכתה בדמי השכירות הראויים, השופט עמית לא ראה עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. השופט וילנר הסכים עם פסק דינו של השופט עמית בעניין דמי השימוש, וציין כי יש לחייבם רק עבור בן הזוג הנותר בדירה רק אם קיימת מניעה ממשית לחיים משותפים הנגרמת כתוצאה מהתנהגותו של אותו בן זוג. השופט שטמר הסכים עם פסק דינו של השופט עמית, והוסיף כי ביטול חובת האישה לשלם לבעל מחצית מתגמוליה התבסס משיקולי צדק ועל כוונות הצדדים בנוגע לרכוש המשותף. עוד ציינה כי אם האישה תזכה בתביעתה התלויה ועומדת לנכסי קריירה בבית המשפט לענייני משפחה, יש לפסוק לה את הגבוה מבין שני הסכומים. לפיכך, ערעורה של האישה התקבל באופן חלקי, וערעורו של הבעל נדחה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והפיקדונות יוחזרו לו באמצעות עורכי דינו.