ת"א 50628-07-12

תקציר

פסק הדין פסק לטובת התובעת, שרה מזר, ולטובת הנתבעים, שהיו קרובי משפחה של בעלה המנוח של שרה, משה מזר. שרה ביקשה להיות מוכרת כבעלים החוקיים של חנות הממוקמת בשדרות ירושלים 18 בתל אביב, שזכויותיה רשומות כיום על שם הנתבעים. לטענת שרה, הנתבעים מכרו את זכויותיהם בחנות למשה בחוזה שנחתם ביום 21.4.91. הנתבעים הכחישו את קיומו של הסכם זה וטענו כי לא ידעו עליו עד שנת 2010. השופט קבע אחרת, והגיע למסקנה כי החתימות על הסכם המכר אותנטיות וכי הנתבעים היו מודעים היטב למהות המסמך עליו חתמו. כמו כן, דחה השופט את טענות הנאשמים בדבר זיוף ומרמה, וקבע כי עדותם לוקה בחוסר אמינות. עוד נקבע כי התמורה בגין החנות שולמה במלואה. לפיכך, נכרת הסכם מכר מחייב, היוצר נאמנות קונסטרוקטיבית בין הנתבעים (המוכרים) לבין משה (הקונה). תקופת ההתיישנות החלה רק בשנת 2010 כאשר הנתבעים הכחישו לראשונה את ההסכם, כלומר התביעה הנוכחית, שהוגשה ביולי 2012, הוגשה במועד. השופטת דחתה גם את טענת השיהוי של הנתבעים, שכן הם לא הוכיחו הרעה כלשהי במצבם בשל השיהוי בהגשה. לבסוף פסק השופט לשרה 50,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים.