פש"ר 16673-04-16

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לסכסוך כספי בין חייב לנושה. לבית המשפט לפשיטת רגל יש שיקול דעת להחליט כיצד יתווספו החובות הנתבעים בפשיטת רגל - בין אם בריבית, או הפרשי הצמדה, או שניהם - ממועד צו הכינוס ועד שישולמו בפועל. במקרה הנדון, אין מחלוקת כי הנאמן לא קיבל החלטה זו, ומכאן שבית המשפט התבקש להתערב ולתת הנחיות מתאימות. לחייב ולנושה עמדות שונות בנושא, ולאחר הליכים משפטיים ארוכים בחר בית המשפט לצדד בעיקר בעמדת הנאמן, המעוגנת בשיקולי צדק והגינות. בית המשפט החליט כי כל הנושים המאושרים, לרבות בעלי חובות מזונות, יקבלו הפרשי ריבית והצמדה ממועד צו הכינוס ועד למועד התשלום בפועל. זה חל על כל הנושים, על מנת לשמור על עקרון השוויון. כמו כן, קבע בית המשפט כי במקרה של חלקו של הנושה בתמורת מכירת הרכוש המשותף, שנמכר על ידי הנאמן, יקבל הנושה תוספת של 20% ריבית והפרשי הצמדה. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, וההתחשבנות הכספית הענפה בין החייב לנושה, תוך התחשבות גם בעקרון סופיות הדיון. היתרה שתיוותר לאחר תשלום לנושים וכיסוי הוצאות ההליך תינתן לחייב.