רע"א 1060/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחייה של בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט. הבקשה נדחתה משום שהשופט הגיע למסקנה כי אין צורך בהתערבות כדי למנוע עיוות דין, והמקרה לא עורר שאלות משפטיות עקרוניות שטרם הוכרעו בבית המשפט העליון. מקרה זה עסק בתוקפו של פסק בוררות הנוגע לסכסוך מקרקעין, והאם ניתן להחיל אותו על צדדים שלישיים או רק על הצדדים המעורבים בהסכם הבוררות. השופטת ציינה כי על פי פסקי דין קודמים, הצדדים להסכם בוררות אינם יכולים להגיש סכסוך לבוררות אם החלטתו תקפה ב-rem, כלומר מחייבת צדדים שלישיים. ההבחנה כאן היא בין פסקי דין 'חפציים' לבין פסקי דין 'quasi in rem'. למרות שתחולת הדין במקרה זה לא הייתה נטולת ספקות, הדגישה השופטת כי תפקידו של דיון בערכאה שלישית הוא לברר שאלות משפטיות ולקבוע כללים, ולא בעיקר לפתור את הסכסוך בין בעלי הדין. מאחר שמקרה זה לא עורר שאלות משפטיות חדשות, נדחתה בקשת הערעור, והמבקש חויב בהוצאות המשיב.