ת"פ 14760-04-12

תקציר

נגד הנאשם, תושב יטא הסמוך לחברון, הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות, בהן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה בכוונה, בגין נהיגה ללא רישיון או רישום רכב בתוקף, וכן בגין כניסה ושהייה בישראל שלא כדין. סעיפי האישום נובעים מאירוע בו עבר הנאשם במחסום משטרתי, מה שהוביל למרדף מכוניות במהירות גבוהה במהלכו סיכן נהגים אחרים והולכי רגל. שוטרים ומתנדבים העידו באופן עקבי על האירוע, תיארו את נהיגתו הפזיזה של הנאשם ואת ניסיונו להימלט. עדויותיהם היו מפורטות, הגיוניות ואמינות. לעומת זאת, עדותו של הנאשם הותירה רושם שלילי, עם סתירות וגרסאות כוזבות לגבי האירועים. השופט הגיע למסקנה כי התביעה סיפקה ראיות מספיקות מעבר לספק סביר כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם בכל האישומים. טענותיו של הנאשם כי לא אותת לו לעצור וכי לא סיכן איש לא היו משכנעות. זאת ועוד, הראיות הנסיבתיות, לרבות הודאת הנאשם בפני שוטר, תמכו בעדויות עדי התביעה. השופט הדגיש כי אי אמיתותו של הנאשם עשויה לסייע בביסוס אשמתו. בסופו של דבר הרשיע השופט את הנאשם בכל העבירות המנויות בכתב האישום. סיכום מקיף זה לוכד את מהות הכרעת הדין, ומספק הבנה ברורה של עובדות התיק, הראיות שהוצגו והחלטת בית המשפט.