תפ"ח 1004/08

תקציר

הנאשם ביצע בנכדתו עבירות מין רבות לאורך תקופה של למעלה מ-13 שנים, לרבות חדירות, נגיעות והשפלות, שפגעו קשות בבריאותה הנפשית. בית המשפט הכיר באופי הנתעב של העבירות, בצורך בהרתעה ובנזק העצום שנגרם לקורבן. הם לקחו בחשבון את גילו המתקדם של הנאשם ואת היעדר עברו הפלילי, אך הדגישו כי גזר הדין חייב להיות בעל השפעה מעשית ומרתיע. פסק הדין בדעת רוב היה לגזור על הנאשם 15 שנות מאסר, בניכוי תקופת המאסר, ופיצוי של 200 אלף שקל לנפגע, שישולמו בתשלומים. שני שופטים הציעו 20 שנות מאסר, ושופט אחר הציע 12 שנות מאסר ופיצויים גבוהים יותר. בשל היעדר הסכמה, נוספה חוות הדעת המחמירה יותר לדעה המקלה הקרובה ביותר לפי חוק בתי המשפט. גזר הדין כלל גם שנתיים מאסר על תנאי והרחיב את זכות הערעור לבית המשפט העליון. הכרעת דין זו נועדה לאזן בין הגמול, ההרתעה והנסיבות האישיות של הנאשם.