דנ"א 2596/02

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה לעיון חוזר בפסק דין קודם שהתבסס על פסק הדין בעניין חבונה. פסק הדין קובע הלכה, או תקדים משפטי, הקשור להשפעת עסקאות שינוי ייעוד על קרקע מוחכרת והשלכות המס הנובעות מכך. פסק הדין אמנם משמעותי וחדשני בהקשר זה, אך הוא אינו מציג קשיים מהסוג המצדיק חריגה מהמדיניות השיפוטית המקובלת של אי הזמנת דיונים נוספים, במיוחד בהתחשב בשכיחות הנדירה של מקרים כאלה. כמו כן נשקלה השפעת פסק הדין על עסקאות עתידיות והסתירה הפוטנציאלית שלו עם פסקי דין קודמים. מורכבות הסוגיה, יחד עם העובדה שבית המשפט היה ער למחלוקת הקיימת בין המלומדים, תומכת בהחלטה לקיים את הפסיקה הקיימת, מה גם שהיא יושמה באופן עקבי במקרים הבאים. דיון נוסף אינו מתבקש, בהתאם למדיניות השיפוטית המעדיפה את סופיות הדיונים ושימוש יעיל במשאבים שיפוטיים. לפיכך, העתירה לעיון חוזר בפסק הדין נדחית, והעותר חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.