ת"א 1226/04

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו, ייצג את הנתבע במספר הליכים משפטיים הנוגעים לחוב שהנתבע חב לבנק. התובע תבע שכר טרחה בסך 129,375 ₪, עליו ערערה הנתבעת, בטענה כי נחתם הסכם שכר טרחה בסך 8,000 ₪, וכי ייצוגו הרשלני של התובע גרם לו להוצאות נוספות ולעיכובים. השופטת קבעה כי לא קיים הסכם שכר טרחה בכתב, וכי ההסכם בעל פה מכסה רק את התביעה הראשונה ואת הליכי ההוצאה לפועל הנלווים, תמורת שכר טרחה של 8,000 שקל, שרובו שולם. עוד קבעה השופטת כי התובעת זכאית לשכר טרחה נוסף בגין הליכים מאוחרים יותר, המחושב על פי תעריפי המינימום המומלצים של לשכת עורכי הדין, בסך של 38,498 ₪, שכן התובע והנתבע מעולם לא קבעו שכר טרחה המבוסס על שעות עבודה. השופט דחה את טענת הנתבע לרשלנות, וקבע כי מעשיו של התובע היו סבירים וכי הנתבע לא הוכיח כל קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין נזקיו. הנתבע חויב לשלם לתובע את יתרת שכר הטרחה, בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה. כמו כן חויב התובע לשאת בהוצאות המשפט, שכן לא הצליח להשיג הסכם שכר טרחה.