ב"ל 5700-09-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים אפשריים, בהתבסס על הנתונים שנמסרו בלבד: **ניתוח משפטי: החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי נוסף (ב"ל 5700-09-23)** **רקע עובדתי:** ההחלטה ניתנה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (כב' הנשיא יגאל גלם) בבקשה של המבקש (יוסף חזיזה) למנות מומחה רפואי נוסף, מעבר למומחה בתחום האורתופדיה (ד"ר שי פריימן) שכבר מונה בהסכמה. המבקש טוען לפגימה בצוואר, המוכרת כתאונת עבודה או מחלת מקצוע/מיקרוטראומה. **השתלשלות ההליכים:** התיק מתאפיין בסדרה של בקשות והחלטות בנוגע למינוי מומחה. המבקש הגיש תביעתו ב-3.12.2023. ב-20.3.2024 מונה ד"ר פריימן כמומחה. כבר באותו יום, הגיש המבקש בקשה להחלפת זהות המומחה, אשר נדחתה. בקשה לעיון מחדש נדחתה גם היא, אך ניתנה למבקש אפשרות להוכיח טענותיו באמצעות שאלות הבהרה. ד"ר פריימן הגיש את חוות דעתו ב-31.5.2024. לאחר מכן, ב-3.6.2024, הוגשה בקשה נוספת למינוי מומחה נוסף, אשר נדחתה ב-14.6.2024, שוב תוך מתן אפשרות להגיש שאלות הבהרה. ב-23.9.2024, לאחר דיון, הועברו לד"ר פריימן שאלות הבהרה ספציפיות לגבי הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לנזק. ב-23.4.2012 (תאריך חריג, ככל הנראה טעות דפוס, וסביר שהכוונה ל-2024), ד"ר פריימן השיב לשאלות אלו. ב-2.12.2024 התקיים דיון, ובעקבותיו הוגשה הבקשה הנוכחית (3.12.2024) למינוי מומחה נוסף. **טענות המבקש בבקשה הנוכחית:** 1. **"אסכולה שוללת קטגורית"**: המבקש טוען כי המומחה מחזיק ב"אסכולה" הרואה באופן גורף את הנזק בצוואר כלא נובע ממיקרוטראומה מעבודה, אלא משינויים ניווניים הקשורים לגיל. 2. **חוסר התאמה למצב הרפואי**: לטענתו, מצבו הרפואי כפי שעולה מהמסמכים סותר את הקביעות הניווניות של המומחה. 3. **דוקטרינת "המגמה הסטטיסטית"**: המבקש טוען כי המומחה דוחה באופן עקבי ובתיקים רבים קשר סיבתי בין מיקרוטראומה בצוואר/גב לעבודת הנפגעים. כדי להוכיח זאת, צורפה רשימה של עשרות תיקים בהם ניתנה חוות דעת דומה. **טענות המשיב (המוסד לביטוח לאומי):** 1. **קיום חוות דעת קודמות**: המשיב מציג שלוש חוות דעת קודמות של המומחה בהן הכיר ב"קשר סיבתי קונקרטי" בין פריצת דיסק לתנאי עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. לטענתו, חוות דעת אלו שוללות את טענות המבקש. 2. **חוות דעת מפורטת ומנומקת**: המשיב טוען כי חוות דעתו של המומחה בנוגע למבקש מפורטת, מנומקת, וקובעת באופן חד משמעי שאין קשר סיבתי בין הפגימה לבין תנאי העבודה. **דיון והכרעה של בית הדין:** **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** בית הדין מבסס את החלטתו על הנחיות הנשיאה מיום 10.09.2019 בנוגע למומחים יועצים רפואיים, ועל כללים 16, 17 ו-18. הכללים הללו קובעים: * **כלל 16**: ככלל, יש להסתפק במומחה אחד. בקשה למינוי מומחה נוסף אפשרית במקרים חריגים, תוך 15 יום ממועד קבלת חוות הדעת או תשובות שאלות ההבהרה, אם העילה נעוצה בתשובות אלו. * **כלל 17**: בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בכך צורך. * **כלל 18**: בית הדין רשאי, במקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר (משמעותו פסילת חוות הדעת הראשונה). **נימוקי בית הדין לדחיית הבקשה:** 1. **מענה מלא ומנומק**: המומחה (ד"ר פריימן) נתן מענה מלא לשאלות שהופנו אליו, הן במינוי הראשוני והן בשאלות ההבהרה, לאחר שקיים דיון. 2. **עקביות ובהירות**: חוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה נמצאו עקביות, ברורות, ומבוססות על המסמכים הרפואיים והעובדות המוסכמות. 3. **התבססות על הראיות**: התייחסותו של המומחה לשינויים ניווניים הקשורים לגיל, ולא להחמרה מעבר למקובל עקב העבודה, מבוססת על המסמכים הרפואיים והעובדות שהוצגו. 4. **כשל בנטל ההוכחה של המבקש**: * **הוכחת "אסכולה"**: המבקש לא הוכיח כי המומחה דוגל באסכולה רפואית מסוימת (מחמירה או מקלה) או כי הוא נצמד לאסכולה אחרת. לא הונחה תשתית ראייתית לכך, כנדרש על פי הפסיקה. * **היעדר תשתית ראייתית**: המבקש לא הציג חוות דעת נוספת או ספרות מחקרית המוכיחה כי השינויים הניווניים נגרמו דווקא מתנאי עבודתו. * **דוקטרינת "המגמה הסטטיסטית"**: בית הדין מציין כי אינו נדרש לשאלת החלת דוקטרינה זו, אך גם אם היה נדרש, הפניות לפסקי דין קודמים אינן מספיקות, שכן לא הוכח כי העובדות באותם מקרים זהות לעובדות הנדון. **השלכות וחידושים אפשריים:** 1. **החשיבות של נטל ההוכחה בהוכחת "אסכולה"**: בית הדין מדגיש את חשיבות הצגת תשתית ראייתית מוצקה על ידי המבקש, כאשר הוא טוען כי המומחה פועל מכוח "אסכולה" מסוימת. אין די בטענה כללית, אלא נדרשת הוכחה של דפוסי פעולה עקביים, בגיבוי חוות דעת או ספרות מקצועית. 2. **הגבלת השימוש בדוקטרינת "המגמה הסטטיסטית"**: ההחלטה מבהירה כי הפניה לתיקים קודמים, ללא פירוט והשוואה של נסיבות העובדתיות, אינה מספיקה להוכחת קיומה של "מגמה סטטיסטית" באופן שיצדיק מינוי מומחה נוסף. נדרשת השוואה מדוקדקת בין המקרים. 3. **הקפדה על כללי מינוי המומחים**: בית הדין ממשיך לנקוט במדיניות שמרנית יחסית בנוגע למינוי מומחים נוספים, וזאת בהתאם להנחיות הנשיאה. הנטל על המבקש להוכיח את הצורך במומחה נוסף הוא כבד. 4. **מניעת "גלגול" הליכים**: ההחלטה משקפת ניסיון למנוע "גלגול" של הליכים ובקשות חוזרות ונשנות, כאשר בית הדין כבר סיפק למבקש הזדמנויות להבהיר את טענותיו (שאלות הבהרה) ובהן לא השתכנע. **הערה לגבי תאריך:** קיים חוסר עקביות בתאריכים בתיאור השתלשלות ההליכים (למשל, חוות דעת מ-31.5.2024, תשובה לשאלות הבהרה מ-23.4.2012). ההנחה היא כי מדובר בטעויות דפוס והתאריכים הרלוונטיים הם בשנים 2024 ו-2025, כפי שעולה מההקשר. **לסיכום:** בית הדין דחה את הבקשה למינוי מומחה נוסף, תוך הדגשת הצורך בהצגת תשתית ראייתית מוצקה מצד המבקש להוכחת טענותיו לגבי "אסכולה" או "מגמה סטטיסטית" של המומחה, וכאשר המומחה עצמו סיפק מענה מנומק ומבוסס על הראיות. ההחלטה מחזקת את ההסתמכות על חוות דעת המומחה ועל ההליך של שאלות הבהרה כאמצעי עיקרי להבהרת מחלוקות מקצועיות.